משלחת רשמית של ארגון ה-OECD תסקור את מצבה הכלכלי של מדינת ישראל

אחת לשנתיים, עוברת כל אחת מהמדינות החברות בארגון ה-OECD סקירה כלכלית מעמיקה במסגרת ה-Economic and Development Review Committee (EDRC) השבוע קיים הארגון את הסקירה הרשמית בישראל.

הסקירה נכתבת על ידי מחלקה ייעודית בארגון המתמקדת ועוקבת אחר השינויים בכלכלה ובמדיניות המדינה הנסקרת (גם כלכלות מרכזיות ומדינות מצטרפות עוברות סקירה). מטרתה היא לספק ניתוח מעמיק של התפתחויות כלכליות במדינה, אתגרים כלכליים והמלצות למדיניות עתידית שתסייע בהתמודדות עם אתגרים אלו. הסקירה האחרונה על ישראל פורסמה בשנת 2023 ובימים אלו נכתבת הסקירה לשנת 2025. הדו"ח צפוי להתפרסם בעוד כ-9 חודשים.

בדוח הקודם שפרסם הארגון אודות כלכלת ישראל באפריל 2023, צוין כי כלכלת ישראל נהנית מאיתנות ושיעורי צמיחה חיוביים, אך עליה ליישם מדיניות מוניטרית הדוקה על מנת לרסן את עליית האינפלציה. הדוח הקודם התמקד בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה הישראלי ובהעלאת הפריון שלו, בהשקעות בסקטור הבריאות הישראלי ובצורך בהאצת ההשקעות והפיתוחים בקיימות וטכנולוגיות ירוקות.

בדוח הדו שנתי הנוכחי, המשלחת שמה דגש על בחינת יוקר המחייה בישראל. הבחינה מתבצעת על רקע עלייתה של ישראל למקום הראשון בדוח יוקר המחייה של ה-OECD לשנת 2022, לפיו רמת המחירים בישראל גבוהה ב-38% מממוצע הארגון.

מנהל מינהל סחר חוץ מר רועי פישר: "גם בימים אלו אנחנו מחויבים לקידום תהליכים לפיתוח הכלכלה הישראלית. משלחת מומחים מטעם ארגון הOECD הגיעה לבחון את כלכלת ישראל. אנו רואים חשיבות רבה בשיתוף הפעולה עם הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ומעריכים את דעתם אודות כלכלת ישראל כסוקר חיצוני. הדוחות נלמדים לעומקם ואנו משתדלים להפיק וליישם את ההמלצות, במידת האפשר, לטובת כלכלת ישראל ושיפור התנאים עבור החברות הישראליות וכלל אזרחי המדינה כאחד".

על רקע אתגר יוקר המחייה בישראל, בחודשים האחרונים מקדם משרד הכלכלה והתעשייה בראשות השר ניר ברקת את רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל"- הרפורמה, שעברה בקריאה ראשונה, צפויה (בהמשך לאישור החקיקה להגבלת יבואנים בלעדיים בשנת 2018) להוריד חסמים בירוקרטיים לייבוא לישראל, מה שצפוי לפתוח את השוק הישראלי לתחרות, ובהמשך גם להוביל להוזלת יוקר המחייה.

במהלך הביקור המשלחת צפויה להיפגש, בנוסף למשרד הכלכלה והתעשייה, גם עם נציגים ממשרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, בנק ישראל, רשות התחרות, המועצה הלאומית לכלכלה, רשות החדשנות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרכז טאוב, מכון אהרון, מכון רייז ומכון שורש.