הגברת התחרות בשוק הפיקדונות

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ אביחי בוארון לתקן את חוק הבנקאות ולאפשר ניוד פיקדונות בין הבנקים, גם לבנק שבו ללקוח אין חשבון פעיל. לפי ההצעה שאושרה, הבנקים הגדולים יוכלו לאפשר הפקדת פיקדונות גם של לקוחות שאינם מנהלים אצלם חשבון עו"ש. עוד אושר, כי המפקח על הבנקים יוסמך להטיל עיצום כספי על בנקים שלא יעמדו בהוראה.

ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ שלום דנינו, פתח את הדיון ואמר, כי הצעת החוק תורמת למאבק ביוקר המחיה ולצרכנות נבונה.

ח"כ אביחי בוארון ציין, כי עד היום השירות היה לקוי. כשאנשים רוצים לפתוח פיקדון, רוב הבנקים מציבים תנאי של העברת חשבון העו"ש. בוארון הוסיף, כי הצעת החוק מבקשת לייצר תחרות אמיתית בשוק הפיקדונות: "בחשבונות עו"ש לפי נתונים שקיבלנו יש 640 מיליארד שקל בעו"ש, פיקדונות שהציבור יכול להשתמש בהם טוב יותר", אמר.

יו"ר איגוד היועצים לכלכלה המשפחה, שי אבו, העלה בפני הוועדה סימני שאלה על האמירה של צרכנות נבונה: "האם הלקוח הסביר ייפגע? יקטינו לו מסגרת? זה יהיה אירוע מס? אם אני לקוח של בנק מסוים, בבנק הקיים שלי אקבל פחות על הפיקדון מאשר אם אביא כסף חדש מבנק אחר? האם הלקוח לא יפסיד את המכלול הכללי - את המסגרת והתנאים הנלווים שנותנים לו?"

ח"כ אביחי בוארון השיב, כי היום רוב הבנקים מתנים העברת כסף חדש לפיקדון בריבית גבוהה יותר בפתיחת חשבון עו"ש, וכוונת ההצעה היא שלכולם תהיה את האפשרות הזו.

מנכ"ל המכון לתכנון כלכלי, עו"ד דרור שטרום, התייחס לדבריו של אבו ואמר, כי בכל הצעה אפשר למצוא פחד קמעי, אך לקוחות אינם יודעים שהיום ההפרשים בין הפיקדונות הם יותר מפי שניים בין הבנקים, ואנשים כברירת מחדל מפקידים כסף בפיקדון בבנק שלהם.

נציג לובי 99, משה קאשי ציין, כי הבנק מחויב לקבל פיקדון מאדם שאין לו חשבון, אך אין התייחסות לגובה הריבית. קאשי הציע לוועדה לקבוע, כי הבנק יהיה מחויב לקבל פיקדונות מאדם שאין לו חשבון, ושהריבית תהיה אותה ריבית שהבנק מציע ללקוחות שלו.

שטרום התייחס לדבריו ואמר, כי החשש שלא יהיה משחק תחרותי מובן, אך ההתמודדות היא דרך מעקב אחרי התחרות בתחום הפיקדונות: "נכון להיום יש שני בנקים קטנים שנותנים תחרות חריפה בתחום הפיקדונות, סביר להניח שהתחרות תימשך, כי כדאי להם", אמר.

נציגת איגוד הבנקים, גלי כספרי ציינה, כי "לבנקים שאינם מאפשרים פיקדונות במערכת סגורה היום מדובר בייצור לגמרי חדש, לכן צריך לאפיין את התהליך מאפס. אנחנו מבקשים היערכות של שנה לכל הפחות. המערכת צריכה להתממשק עם מערכות ליבה של הבנקים ולעלות לאוויר עם אפס תקלות."

עו"ד שטרום אמר בתגובה: "זאת הסיבה שבגללה באתי, הניסיון בבנקים שפיתחו את הממשקים האלה מראה שאפשר לעשות את זה תוך זמן קצר מאוד. חצי שנה זה הרבה מעבר לדרוש לפיתוח הממשקים האלה, שהם די מוכרים וישנים."

ח"כ דנינו ציין, כי שנה נשמעת זמן רב מדי, והוסיף כי מועד הכניסה לתוקף של ההצעה ייבחן בעת הכנתה לקריאות שנייה ושלישית כדי לקבל החלטה מושכלת.

ח"כ בוארון הוסיף, כי הבנקים יכולים להתחיל להתכונן כבר עכשיו.

בתום הדיון אישרה הוועדה את ההצעה פה אחד, בקולותיהם של ח"כ דנינו, ח"כ בוארון וח"כ אליהו ברוכי.

צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ