מיזם שיקום התשתיות בארצות הברית
אחרי חודשים של משא ומתן, העביר הסנאט את חבילת החקיקה שיזם הנשיא ג'ו ביידן בנוגע לשיקום תשתיות בארצות הברית. מדובר במיזם לאומי של פעם במאה שנה ולא במקרה משווים אותו לניו-דיל של הנשיא רוזוולט משנות ה-30 המוקדמות של המאה שעברה, שנועד לחלץ את ארצות הברית מהמשבר הפיננסי הגדול של 1929 המוכר יותר בשם "השפל הגדול".
חבילת התוכניות הנוכחית אמורה להסתכם בהשקעות פדרליות בסך 550 ביליארד דולר לאורך חמש שנים. ועליה לקבל את אישור הקונגרס. התוכנית שזכתה לאישור הסנאט מגלמת רק רבע מעלויות ההצעה מקורית שהגיש ביידן, שעמדה על סכום של 2.25 טריליון דולר. מה כוללת אם כך תוכנית ההבראה והשיקום של התשתיות בארצות הברית.
110 מיליארד דולר אמורים להיות מושקעים בכבישים, גשרים ומיזמי תשתיות גדולים. לדברי הבית הלבן, כ-20% מהכבישים, 278,000 ק"מ של כבישים, הם במצב ירוד, וכך גם 45,000 גשרים. שיקום התשתיות יתחשב במשבר האקלימי ויתבצע מתוך מחשבה על בטיחות השימוש בדרכים גם עבור הולכי רגל ורוכבי אופניים.
11 מיליארד דולר נוספים יושקעו בבטיחות בדרכים, כולל תוכניות לסייע למדינות ורשויות לצמצם את מספר הנפגעים מתאונות דרכים, בדגש על בטיחותם של הולכי רגל ורוכבי אופניים. מיליארד דולר נוספים יושקעו בחיבור מחדש של קהילות, בעיקר קהילות שחורות שפוצלו על ידי כבישים ראשיים ותשתיות אחרות. החיבור מחדש יתבצע באמצעות הריסה ובנייה מחדש של תשתיות קיימות, הקמת פארקים ויצירת תשתיות אחרות.
39 מיליארד דולר יושקעו בחידוש התחבורה הציבורית. תשתיות קיימות יחודשו ויונגשו לציבורים שעד כה היו מנועים מלהשתמש בהן, נתיבי תחבורה ציבורית יורחבו לקהילות חדשות ואלפי כלי רכב יוחלפו בדגמים חדשים ואקולוגיים, שיאנם פולטים פחמן דו חמצני. 66 מיליארד דולר יושקעו במסילות לרכבות נוסעים ומטען.
65 מיליארד דולר יושקעו בשיפור תשתיות האינטרנט. לצד ההשקעות הפדרליות הממשל מתכוון לנקוט צעדים לטובת הוזלת האינטרנט למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה, על ידי יצירת שקיפות במחיר ועידוד בתחרות במקומות שבהם ספקי האינטרנט אינם מציעים שירות הגון ללקוחותיהם.
17 מיליארד יושקעו בנמלים ו-25 מיליארד בשדות תעופה. 7.5 מיליארד באוטובוסים ומעבורות עם פליטת פחמן נמוכה וסכום זהה יושקע בהקמת רשת כלל-ארצית של תחנות הטענה לכלי רכב חשמליים.
65 מיליארד יושקעו ברשתות אספקת החשמל, בדגש על שימוש במקורות אנרגיה מתחדשים, 55 ביליארד יושקעו בשדרוג תשתיות המים. 50 מיליארד דולר יושקעו באבטחת המערכות השונות מפני מפגעי הטבע ומתקפות סייבר.
21 מיליארד דולר יושקעו בניקוי מאגרים עזובים ובשיקום אזורי תעשייה ומכרות נטושים.
