מחדל: אין מודל לחיזוי שיטפונות במרחב העירוני

בדיון משותף לוועדת הפנים בראשות ח"כ וליד טאהא ולוועדה לביטחון פנים בראשות ח"כ מירב בן ארי על היערכות הרשויות המקומיות וגופי החירום לחורף הקרוב, נמצא כי מרכז חיזוי השיטפונות של השירות ההידרולוגי חוזה רק שיטפונות בשטחים פתוחים, ואינו מספק תחזית באשר לשיטפונות שעלולים להתרחש במרחב העירוני.

סמנכ"ל השירות ההידרולוגי גיא רשף: "מרכז החיזוי הוא זמני. כל השירותים יכולים להיפסק מחר בבוקר. נושא החיזוי במרחב העירוני תקוע על שלושה תקנים. האוצר מכיר את זה. בחורף הבא גם מרכז החיזוי הנוכחי לא יפעל".

ראש אג"מ בכבאות והצלה טפסר רוני קדם: "מבחינת הערכות בזמן אמת, המידע של מרכז החיזוי חיוני ביותר. הוא מקצר את זמן התגובה. אני רוצה להגיע לפני שיש גופות לפנות".

וליד טאהא: "מי החליט שחשוב יותר לחזות שיטפונות בשטחים פתוחים?". ניר סתיו, מנהל השירות המטאורולוגי: "המתודולוגיה לחזות שיטפון של נחל קיימת. על מנת שנחזה גם שיטפונות במרחב העירוני צריך לפתח מתודולוגיה אחרת. צריך לזה אנשים נוספים".

יו"ר הוועדה לביטחון פנים ח"כ מירב בן ארי: "משבר האקלים מבטיח לנו שנלך מקיץ קיצוני לחורף קיצוני. מאז חורף 2013 ברור שהעדר גורם מתכלל עם סמכויות הוא מה שחסר. הוועדה קוראת לראש הממשלה להיכנס לעובי הקורה ולמנות גוף שירכז את עבודת משרדי הממשלה. אין שיח משותף. אנו ניכנס גם לעניין מרכז חיזוי השיטפונות ונבדוק למה אי אפשר להרים את זה. הרי עיקר הנזק לבני אדם נגרם משיטפונות במרחב העירוני, שם לאנשים אין פשוט לאן לחזור".

מרכז השלטון המקומי חובב צברי: "אנו מתארגנים למשבר האקלים. ב-1.11 התקיים מפגש עם ראשי רשויות וקב"טים ברשויות מקומיות. בכל רשות נערכים לניקוזים. לא הכול תלוי ברשות המקומית. נהריה, גם אם תעשה הכול, המים שמגיעים מגב ההר משפיעים, לכן חייבים שמשרדי הממשלה יעשו את חלקם. משרד הפנים מוציא הנחיות. יש גם הנחיות של פיקוד העורף למצבי קיצון".

נציב כבאות והצלה רב טפסר דדי שמחי: "מיפינו את אזורי הסיכון להצפות. אנו משקיעים 2.4 מיליון שקלים בהסברה ומעודדים התקנת גלאי עשן בבתים. רוב אירועי החורף אליהם אנו נקראים הם שריפות בבתים, רובן בשל שימוש לא זהיר באמצעי חימום מסוכנים. הפסקות החשמל גורמות לכך שאנו נקראים גם למקרים רבים של חילוץ ממעליות".

ראש אגף חירום במשרד האנרגיה זאב צוק רם: "התהליך סדור כל שנה עם הכנות מדוקדקות שיבטיחו אספקת חשמל לכלל אזרחי המדינה. הפקנו לקחים מחורף 2013, אז בשל השלג נחסמו הדרכים לירושלים. משרד הבט"פ מוביל את התהליך. השירות המטאורולוגי נותן התרעות, המשטרה, הכבאות ומד"א יודעים את העבודה. מה שחסר – להכין מקומות לפינוי אוכלוסייה ולהכין מזון לשלושה ארבעה ימים. ב-2013 כשבאנו לרשויות מקומיות זה לא עניין אף אחד".

ד"ר יובל ארבל, עמותת צלול: "ההערכות היא בעיקר מה עושים כשכבר קורה אסון. ניקוי תעלות ניקוז זה חשוב אבל לא מספיק. טמפרטורת הים השנה שתי מעלות מעל הממוצע. זה אומר שירד הרבה יותר גשם. אירועי גשם יותר קיצוניים. צריך לחשוב איך בונים ערים. איך בונים חניות עם שטחים מחלחלים. ליד ביתי בחיפה מחליפים עכשיו אבנים משתלבות באספלט. בדיוק ההיפך ממה שצריך. בבנימינה בונים כביש על שולי נחל תנינים, על פשט ההצפה של הנחל. זה אזור שבו בוודאות המים יציפו. בהרצליה מתכנים שכונות חדשות כש-20% מהחיבורים הם חיבורי כלאיים בין הניקוז לביוב – מרזבים שהולכים ישירות לביוב, כי רצו לחסוך. אפשר לומר בוודאות שמערכת הביוב שם תגאה, וכל זה יגיע לים. יש מסמך של רשות המים, שהיה צריך להפוך להנחיות מחייבות".​