אמצעי מיגון חדשים למבנים

ענף הנדסה של פיקוד העורף הוא למעשה רגולטור אזרחי. בישראל יש 11 תחנות שבהן כל מתכנן מבנים צריך לעבור לקבלת אישור לתכנון המבנה. כולנו מכירים את הממ"ד או הממ"ק, אבל מסתבר שבפיקוד העורף עובדים על מיגון פשוט וזול יותר, שיאפשר שימוש גם בבניינים שלא נחשבים כדאיים להתחדשות עירונית. סא"ל אברי ברנס, ראש ענף הנדסה בפיקוד העורף, התראיין על כך למגה מבנים.

"אנחנו מקבלים בערך 30 אלף בקשות בשנה", מספר ברנס. לדבריו הפיקוד עבר שינוי מהותי בשנים האחרונות, והוא נחשב אחת התחנות היותר יעילות בדרך להיתר הבנייה הנכסף, עם זמן תשובה של עד 14 ימים. "בפועל זה הרבה פחות", מתגאה ברנס. "לאחרונה העביר פיקוד העורף את כל ההליך להליך מקוון. 'רישוי מקוון' מאפשר לקבל תשובה בתוך שלושה ימים", אומר ברנס.

סא"ל אברי ברנס

מה לגבי מקומות רבים בישראל שאין בהם ממ"ד ואין כדאיות להתחדשות עירונית, לפינוי בינוי או לתמ"א 38/1 או 38/2?

ברנס: "מבנים רבים בארץ נבנו ללא ממ"דים, לפני שנות ה-90. אלה פערי המיגון שלנו בישראל. תל אביב היא דוגמה למקום בעל סבירות גבוהה להתחדשות עירונית יחסית לשאר המדינה, לכן נרצה להשים דגש במקומות שיש בהם סיכוי נמוך, קטן יותר, להתחדשות עירונית. הבשורה היא שפותחו פטנטים שמאפשרים לאזרח להיות יותר בטוח. אנחנו בוחנים חומרים של חברות שמביאות שיטות חדשות שלא מחייבות בניית ממ"ד. המטרה שלנו היא לקבל אישור כדי שיוכלו לצאת עם השיטות שלהם לשוק. התקיים ניסוי בחודשי הקיץ.

"שיפור המיגון הוא הקלה מהותית שיכולה לתת לאזרח שלא מקבל ממ"ד - אם מסיבות של כדאיות כלכלית ליזמים ואם מסיבות אחרות - מענה למיגון הולם. הדבר החשוב ביותר בצעד הזה הוא הצלת חיים. האזרח הישראלי לא מספיק מבין שמיגון עשוי להציל חיים. להגיד לבניין שיש לו יכולת להתמגן - זו מחמאה.

"בכל הסלמה, המרחב המוגן מציל חיים. כשאנחנו בונים מרחב מוגן להגנה מכל איום שעלול לצוץ, אנחנו מקפלים את שאר האיומים. אזרחים יוכלו לבנות את הממ"ד מתוך הבנה שזה מציל חיים, ועלות הבנייה שולית."

איפה ישראל ממוקמת בעולם מבחינת מיגון?

ברנס: "לאחרונה מיגון הוא חובה במספר מדינות. לעומת זאת אצלנו הוא כבר קיים הרבה שנים, אנחנו מביאים זאת כצורך ממשי במיגון פרטי וציבורי."

מה עושים כדי לשפר את הכדאיות של יזמים לבנות ממ"דים? גם בתל אביב יש תלונות של יזמים על חוסר כדאיות כלכלית.

"אנחנו פועלים באופן מתמיד לבחון אתגרים שהאזרח נתקל בהם ולטפל בהם. מצאנו שתי תופעות מרכזיות. האחת, יש בישראל הוראה של פיקוד העורף, שמול דלת של ממ"ד יש למקם קיר הגנה (קיר הדף) מחוץ לממ"ד. הקיר מבזבז 3-2 מטר רבוע. בעקבות מחקר ופיתוח פיתחנו דלת בשם 'דלית' שמייתרת את הצורך בקיר מגן. 3-2 מטרים רבועים נשמע אולי מעט, אבל תבדוק את המחירים למטר רבוע. ההחלטה של המשק לבחור בדלת הזו תורמת לחיסכון של יותר משני מיליארד שקלים בשנה. המהפכה עם הדלת הזו כבר מיושמת ויש הרבה היתרים, אבל לא מספיק מכירים אותה.

"התופעה השנייה קשורה להוראה בחוק הג"א, שתחת מגדל הממ"דים בכל בניין בישראל צריך רציפות של הממ"דים עד ליסודות המבנה כדי לשמור על עמידותו. הדבר גורם לאיבוד מרחב תכנוני רב ומשאבים כגון חניה בחניון. נציגי הענף ישבו עם הטובים במשק והביאו לכך שקבלנים יוכלו להשתמש בפחות נפח של ממ"ד בקרקעית המגדל, עד 70 אחוזים הפחתה בחלק הזה. נמצא כי מגדל שיושב על ארבעה דונם אמור לייצר בערך שמונה קומות חניון. ההנחיה החדשה חוסכת שתי קומות חניון. גם אם הגמישות יוצרת יותר שימוש בבטון, כשמביאים בחשבון את התועלת, הדבר משתלם. עלות של קומה בחניון עולה ככל שמעמיקים. לכן מדובר במתנה כלכלית מהותית ובבשורה משמעותית."

מפת מידע

בפיקוד העורף מבינים שקשה מאוד ללמוד ולהבין את תורת המיגון, ובשנתיים האחרונות ערכו מפת מידע למיגון. "ענף הנדסה העמיד אתר מיקוד מידע למתכנן, אשר הקל את אופן קבלת המידע על אופן הבנייה של המרחב המוגן בכל סוג של מבנה", מסביר ראש ענף הנדסה. "בשנתיים האחרונות נעשה הליך חשוב להנגשת מידע לבונה. באמצעותו הבונה מקבל מידע בפי.די.אף, והאתר ידידותי למשתמש."

לסיום, מציין ברנס: עבודת פיקוד העורף היא קריטית וחשובה בישראל. אנחנו עדיין חיים תחת איום תמידי. מצד שני אנחנו מבינים את היזמים שצריכים להתמודד עם נושא המיגון שהוא לא פשוט. ענף שלם עומל ופועל מדי יום. האנשים בענף עובדים בו מתוך הבנה כי עשייתם מצילה חיי אדם. זה מה שבאמת חשוב כאן."