בקשה לתביעה ייצוגית נגד עיריית תל אביב

בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד עיריית תל אביב. נטען לגביית ארנונה שלא כדין באמצעות עיגול שארית המטר הרבוע האחרון של שטח הנכס לחיוב ארנונה כלפי מעלה, ולא למטר הרבוע השלם הקרוב ביותר.

נטען כי פעולה זו של העירייה, המעגלת את השטח כלפי מעלה למרות שבחישוב המדויק של הנכס היה חלק מטר הרבוע האחרון (שארית) קטן מ-0.5 או שווה לו, מנוגדת לפסיקה מחייבת של בית המשפט העליון, ואף מנוגדת לתיקון משנת 2017 של חוק ההסדרים במשק המדינה. התיקון האמור (תחולתו המחייבת - משנה זו) קבע הסדר אחיד וממצה בעניין זה, ולפיו תעוגל השארית למטר הקרוב ביותר בהתאם לכללי העיגול החשבונאיים המקובלים (ולאו דווקא כלפי מעלה, כפי שנהגו בעבר רשויות מקומיות רבות ובהן עיריית תל אביב).

אם שטחו המדויק של הנכס לצורך חיוב הארנונה הוא 119.4 מ"ר, יעוגל שטחו ל-119 מ"ר בהתאם לכללי העיגול המקובלים ולא ל-120 מ"ר. נטען כי חרף הוראותיו הברורות של חוק ההסדרים ועל אף תקופת התארגנות ממושכת של 4 שנים שנתן המחוקק לרשויות המקומיות למעבר לשיטה זו, עיריית תל אביב מוסיפה לפעול על פי שיטתה הישנה ולעגל כל שארית כלפי מעלה.

בבקשה שהגישה שרה שניר תושבת תל אביב נאמר, כי על אף שהנזק לכל נישום שממנו נגבתה ארנונה בעבור מטר רבוע עודף קטן למדי (בין עשרות למאות ש"ח), הגבייה הבלתי חוקית הכוללת עצומה בהיקפה, שכן לפי מושכלות יסוד סטטיסטיות כמחצית מהנישומים המשלמים ארנונה נמנים עם הקבוצה שמבוקש לייצג.

לדברי המבקשת, בשים לב לכמות הנישומים שחייבים לעירייה - יותר מ-270 אלף נכסים שמהם נגבית ארנונה ב-3.5 מיליארד ש"ח בשנה, מובן כי הגבייה הבלתי חוקית משמעותית ביותר ומגיעה כדי מיליוני ש"ח רבים. פער זה בין הנזק הקטן יחסית לכל נישום לעומת הגבייה הכוללת המשמעותית אף מבהירה כי אין תמריץ מספיק לניהול התביעה באופן פרטני ואישי, ומכאן הבקשה לאישורה של התביעה כייצוגית.