הסכם החכירה בוטל

דליה אליאספור חברה קבלנית לבניין 1972 מירושלים הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר תביעה על סך 47 מיליון ש"ח נגד רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון. לטענת התובעת, העוסקת בייזום ובנייה של פרויקטים למגורים, היא זכתה במכרז שפרסמה רשות מקרקעי ישראל לבניית 70 יחידות דיור בשכונת פסגת זאב בירושלים במסגרת דיור במחיר מטרה.

התובעת מציינת, כי הרשות אישרה את זכייתה במכרז וחתמה עימה בחודש ינואר 2023 על הסכם חכירה, וקיבלה ממנה את סכום התמורה המלא בעבור המגרש. גם משרד הבינוי והשיכון קיבל ממנה בהתאם לתנאי המכרז את דמי הפיתוח בעבור המגרש.

התובעת מציינת, כי בהוראות המכרז, ובכלל זה בחוברת המכרז, נקבע בין השאר, כי אם יתגלה שיש במגרש מחזיקים, הזוכה יהיה רשאי להודיע לרשות מקרקעי ישראל על ביטול הסכם החכירה והזכייה במכרז, ולקבל חזרה את כספו.

ואמנם, נתגלה לתובעת כי במגרש קיים או קיימים פולש או פולשים המונעים בכוח את קידום הפעולות הנדרשות לביצוע הפרויקט, ואלה אף מאיימים, ומונעים בכוח מעובדיה ומשלוחיה לבצע את תפקידם במקום. עוד התברר לתובעת, כי נראה שאי אפשר להוציא היתר בנייה לפרויקט ו\או שעליה לפעול בהליך של שינוי תב"ע ו\או בכל הליך תכנוני חריג אחר.

לדברי התובעת, היא פעלה בהתאם לתנאי המכרז וביטלה במועד את הסכם החכירה על פי זכות מפורשת שהוקנתה לה בהסכם החכירה, ואולם רשות מקרקעי ישראל סירבה לקבל את הודעת הביטול, והיא מסרבת להשיב לה את התמורה ו\או להורות למשרד הבינוי והשיכון להשיב לה את דמי הפיתוח ששילמה.

בתביעה נאמר, כי הנתבעות סירבו להיענות לדרישתה של התובעת לקבל את כספי התמורה ודמי הפיתוח בחזרה בעקבות ביטול ההסכם בהתאם לזכותה, וטענו שזו הייתה אחריותה לבדוק את מצב המגרש, כי מפקח מטעם הרשות לא מצא גורם המחזיק בשטח, וכי לתובעת לא הייתה זכות לבטל את הסכם החכירה.

לטענת התובעת, הנתבעות פעלו באופן הסותר את חובתן כגוף ציבורי, בחוסר תום לב ובניגוד להוראות הסכם החכירה, ובוודאי שהן אינן יכולות לצפות ממנה לקדם את הפרויקט שעה שקיים במקום גורם פרטי המונע מהן באופן כוחני לעשת זאת, כאשר דבר לא נאמר על כך בהסכם החכירה.

צילום: Ori, wikimedia