הפרויקט התעכב ב-17 חודשים בשל ניהול כושל

חברת י.לרר (הנדסה) מחיפה לביצוע עבודות הנדסה אזרחית וקבלנות ביצוע, בכלל זה עבודות עפר, סלילה, תשתיות ופיתוח, הגישה לבית המשפט המחוזי בת"א תביעה בסך 46 מיליון ש"ח נגד החברה הממשלתית נתיבי ישראל, החברה הלאומית לתשתיות תחבורה שהיא זרוע הביצוע של משרד החבורה.

לדברי התובעת, הנתבעת הזמינה ממנה עבודות לביצוע מעבר תת-קרקעי לכלי רכב באורך של כ-40 מטרים במחלף בית רימון במסגרת מכרז שבו זכתה. לטענת התובעת, הנתבעת והניהול מטעמה כשלו בכל צעד ושעל, והפרויקט התאפיין בהיעדר תכנון נאות, בהיעדר תיאומים מתחייבים ובאין ספור הפרות חוזרות ונשנות מצידה ומצד הפועלים מטעמה, אשר גרמו שיבוש חמור בעבודות הפרויקט, אובדן תפוקות קיצוני והתארכות קיצונית של משך הביצוע. במקום שהפרויקט יסתיים בסוף חודש אפריל 2018, הוא הלך והתמשך, ונמסר לה בחודש ספטמבר 2019 - עיכוב של 17 חודשים.

לדברי התובעת, הנתבעת נאותה להכיר רק בארבעה חודשי הארכה של לוחות הזמנים, והטילה עליה קנסות בהיקף של יותר ממיליון ש"ח על אף שהעיכובים נובעים מהפרותיה, מכשליה וממחדליה, והיא זו שצריכה לפצות אותה על נזקי העתק שהסבה לה, ובוודאי שלא לקנוס אותה כשם שעשתה.

לדברי התובעת, היא ביצעה את מלאכתה נאמנה, לשביעות רצון הכול, אולם הנתבעת מיאנה לבדוק ולאשר את החשבון הסופי על העבודות כפי שהגישה למנהל הפרויקט. אחד הנימוקים היה טענה מקוממת שלפיה החשבון לא ייבדק מאחר שלא הוזן לתוכנת המחשב שלה. כמו כן היא הציגה דרישות חוזרות ונשנות למסירת "אסמכתאות" רק כדי לדחוק את הקץ.

לדברי התובעת, הימנעות מבדיקה, מאישור ומתשלום חשבון בעבודות בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח בטענה דחוקה כי החשבון לא הוזן למערכת המחשבים, הוא הפרה יסודית וקיום בחוסר תום לב קיצוני.

בתביעה נאמר, כי במקרה הנדון מדובר במזין עבודות ציבורי הקובע שרירותית וחד-צדדית חשבון סופי לעבודות הפרויקט, וללא היסוס, על בסיס אותו חשבון חד-צדדי מופרך, תובע מקבלן שעשה מלאכתו נאמנה להשיב לקופתו כשישה מיליון ש"ח בתואנה כוזבת, כאילו זה סכום ששולם ביתר. כמו כן קיזזה הנתבעת מהחשבון הסופי שקבעה סכומי כסף מהותיים, וזאת שלא כדין וללא כל עילה.

בית המשפט המחוזי בת"א מתבקש לחייב את הנתבעת לפרוע את יתרת חובה לתובעת בחשבון הסופי שהגישה, ולהשיב לה את מיליוני השקלים שקוזזו על ידה שלא כדין.