מרפסות שהזמינו בעלי דירות, לא הותקנו

בעלים של 19 מהדירות בבניין ברחוב אברהם קרן 1 בכפר סבאס הגישו תביעה נגד החברה הקבלנית פליישר דורון מהנדסים, בבעלות דורון פליישר מחדרה, בטענה להפרת הסכם להתקנת מרפסות פלדה חיצוניות בדירותיהם.

לדברי התובעים, הם התקשרו עם החברה בשנת 2020 בהסכם שלפיו היא התחייבה להתקין מרפסות חיצוניות בדירותיהם במחיר קבוע מוסכם וסופי של 70,000 ש"ח, והתחייבה במסגרת ההסכם האמור לקבל הזמנה מכל דייר לפתוח את הדירה לצורך יציאה למרפסת, אחרת אין דרך לצאת אליה והיא סתם משטח התלוי חיצונית לדירה.

לדברי התובעים, הנתבעת הציגה מצגים מטעים בעניין מקצועיותה ויכולתה לבצע את הפרויקט, ובין השאר הציגה להם מצג שלפיו התקנת המרפסות בדירותיהם תביא להשבחתן ולעליית ערכן של הדירות ב-15%. כך היא גם מפרסמת בפרסומיה.

ואולם עד היום, נאמר בכתב התביעה, גרפה הנתבעת לכיסה מהתובעים 1.4 מיליון ש"ח ולא תלתה את המרפסות בדירותיהם לפי ההסכם בין הצדדים.

התובעים מציינים, כי המרפסות הוצבו בחניית הבניין ובסביבת הבניין בחודש פברואר לצורך התקנתן המיידית, כפי שהתחייבה כלפיהם הנתבעת, תוך שהחניה, הגישה לבניין וסביבת הבניין הופקעו מהם. אולם עד היום, תוך פגיעה בקניינם ובניגוד להסכם, לא הותקנו המרפסות בדירותיהם, והחניה וסביבת הבניין משמשות אתר אחסנה למרפסות ולברזלים, והבניין עצמו נהפך לאתר בנייה שאינו פעיל ומסוכן.

לדברי התובעים, הנתבעת הכינה להם מלכודת כאמצעי לכפייה ועושק שלהם. ראשיתה בחסימת הבניין על ידי הצבת המרפסות והפיכת חייהם לגיהינום. מיד לאחר מכן צצה דרישת תשלום דרקונית חדשה וסחטנית, שכלל לא מופיעה בהסכם, לסכומים נוספים הנעים בין 75,000 ש"ח ל-125,000 ש"ח לכל דירה, כאשר העלות שנקבעה בהסכם הייתה 70,000 ש"ח לדירה. הנתבעת הבהירה לתובעים בעבר, כי לא יידרשו להוסיף כל סכום מעבר לסכום האמור שסוכם בהסכם בין הצדדים.

התובעים מדגישים, כי הנתבעת התנתה את תליית המרפסות בעזות מצח ותוך ניצול מצוקתם בביצוע התשלום הנוסף, וזאת כאמור בניגוד להתחייבותה שהעלות לא תעלה על 70,000 ש"ח לכל דירה, וכי תליית המרפסות תארך ימים אחדים שיחלו עם הגעת המרפסות לבניין.

בתביעה נאמר, כי כדי לסיים את הסאגה ולהביא לתליית המרפסות בדירותיהם, הסכימו התובעים לשלם תוספת מדד תשומת הבנייה (9,840 ש"ח לדירה) ותוספת של 2,000 ש"ח, ואולם הנתבעת חזרה בה מההסכמות עימם ודרשה כאמור כספים שאינם מגיעים לה וזכרם לא בא בהסכם, וזאת לאחר ששולמו ההצמדה האמורה ותוספת של 2,340 ש"ח.

בתביעה נאמר, כי עד היום, זה כעשרה חודשים, טרם הותקנו המרפסות בדירותיהם של הדיירים, הבניין חסום, הכניסה הראשית אליו חסומה לדיירים, אין חניה וחיי התובעים נעשו בלתי נסבלים. איכות חייהם נפגעה קשות והם מיואשים ומדוכאים. לפיכך לא נותרה בידיהם ברירה אלא להגיש תביעה זו להורות לנתבעת לתלות לאלתר את המרפסות בדירותיהם. ככל שהדבר אינו מתאפשר לביצוע בתוך 30 יום, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מתבקש להורות על ביטול ההסכם ולחייב את החברה לפצות כל אחד מבין 19 בעלי הדירות בסכום של 70,000 ש"ח, ובסה"כ 1.33 מיליון ש"ח. כמו כן להשיב לכל דייר את הסכומים ששילם ביתר בסך 9,840 ש"ח לדייר, ובסה"כ 187,000 ש"ח, ולשלם לכל דייר 20,000 ש"ח בגין שימוש חורג בחניות הדיירים ובשטחים המשותפים של הבניין, ובסה"כ 380,000 ש"ח. בית המשפט גם מתבקש לחייב את החברה לשלם 2,000 ש"ח לחודש לכל דייר בגין כל חודש נוסף עד לפינוי שטחי הבניין מהמרפסות או תלייתן, לפי המאוחר.