מקצוענות באתרי בנייה

חברת קטרפילר (Caterpillar) פרסמה מדריך מקצועי למפעילי מחפרים הידראוליים, הכולל טיפים מעשיים לשיפור מהירות החפירה, חיסכון בדלק והגברת הבטיחות בשטח. ההמלצות נוגעות למיקום הכלי, זוויות העבודה, תיאום בין הכף למוט ושמירה על תשתיות תת־קרקעיות בזמן חפירה או חציבה...

אין חולק כי כחלק מבדיקתו של מומחה, עליו לבדוק תוכניות. אלא שלפעמים אין תוכניות בהישג יד. האם במצב כזה על המומחה לדרוש את המצאת התוכניות כתנאי להכנת חוות דעתו? ואם התוכניות לא יסופקו - שמא "יזכה מן ההפקר" הגורם המחזיק בהן, זה שאינו מעוניין בהמצאתן?...

איך מחברים שני פרופילים יחד? מה היתרונות והחסרונות של השיטות הקיימות? לפניכם סיכום קטן ומועיל של כל הטכנולוגיות הזמינות. אתייחס למספר שיטות סטנדרטיות ומוכרות: ריתוך, בורג ואום, עוגן נפתח, מסמר פלדה, בורג קודח.

האם יש צורך בבדיקות שליפה של עוגנים?

התשובה לשאלה זו כוללת מרכיבים רבים. ראשית, מבחינת תקנים, התקן האירופי אינו מחייב בדיקת שליפה כשלעוגן יש תעודת תקן אירופאי, והוא מותקן לפי הגדרות תעודה זו (בישראל אין תקן בנושא). כלומר, לכאורה, אין צורך בבדיקת שליפת העוגן כל עוד העוגן מחזיק בתעודת תקן אירופי, ולעומת זאת, כל עוגן ללא תעודת תקן אירופי, חייב לעבור בדיקה.

​השאלה אם בטון הוא סדוק או לא סדוק נשענת על סטטיסטיקה והסתברות ומבוססת על גורמי ההשפעה על הבטון. לפניכם סקירה מעמיקה ומסקנה, לאו דווקא שכיחה, בנוגע להגדרת הבטון הסדוק.

דמיינו לעצמכם שתי חברות ביטוח, השולטות על 65% מהשוק העולמי בתחומן, וכל המחוקקים והמומחים בתחום ממונים או יהיו ממונים על ידן. וגם... התגלתה מחלה יחסית נדירה, העשויה להצדיק את הכפלת מחיר הביטוח ושילוש הרווחים. המומחים מטעם שתי החברות קובעים, שכל חולה "שקיים סיכון שיחלה במחלה" חייב להיות מבוטח, בלי הגדרה ברורה מי אכן נמצא בסיכון. האם המחלה קיימת? כן. האם כדי להיות מבוטח מובטח, עדיף לקחת את הביטוח הזה? כן. אבל, האם יש סבירות סטטיסטית לחייב את כל האנושות לעשות ביטוח כאשר מקרי המחלה הם בודדים?...