תקן יורו 7: המדריך למהפכה הירוקה
תקנות הזיהום החדשות של האיחוד האירופי, שייכנסו לתוקף בסוף 2026, מרחיבות את ההגבלות גם לרכבים חשמליים וכוללות לראשונה פיקוח על זיהום מצמיגים ובלמים.
תקני הפליטה יורו 7 (Euro7) משנים את הגישה לזיהום, והפחתת פליטות רכבים מהווה צעד חיוני במאבק הסביבתי. פליטות מכלי רכב ממלאות תפקיד משמעותי בזיהום האוויר המקומי ובהצטברות גזי החממה העולמיים, ומהוות גורם מרכזי לשינויי האקלים בעולמנו. ברמה המקומית, נטען כי מזהמים שונים כמו תחמוצות חנקן וחלקיקים תורמים למותם של כ־7,000,000 אנשים ברחבי העולם כתוצאה מאיכות אוויר ירודה במיוחד.
ברמה העולמית, סוכנות הסביבה האירופית קובעת כי התחבורה אחראית לכ־25% מכלל פליטות גזי החממה של האיחוד האירופי. מתוך נתון זה, תחבורת כבישים מהווה 75%. עובדות אלו מסבירות מדוע הרגולטורים ותעשיית הרכב עובדים יחד כדי להפחית את פליטות הרכבים. מאמץ זה כולל קביעת תקני פליטה אשר מגדירים גבולות מקובלים למזהמי אגזוז עבור כל כלי רכב חדש.
רכב חדש חייב לעמוד במגבלות אלו לפני שניתן יהיה למכור אותו ברחבי האיחוד האירופי ובמדינות נוספות. התקנים מוכרים בשם תקני יורו, שהחלו עם התקן הראשון בשנת 1992, והתקדמו בהדרגה עד לתקן יורו 6 הנוכחי. יורו 7 מהווה את ההתפתחות השביעית של התקנים הללו, אשר הוצגו לראשונה לפני למעלה מ־30 שנים מתוך מטרה ברורה לשמור על איכות הסביבה.
הרגולטורים נדרשים לאזן בין הרצון להטיל מגבלות פליטה מחמירות לבין יכולת יצרניות הרכב לעמוד בכללים. תקן יורו 7 הוא המחמיר ביותר עד כה, והוא הראשון שכולל גם פליטות שאינן מהאגזוז, כמו אבק בלמים וצמיגים. התקן צפוי לחול על רכבי בנזין, דיזל, רכבים היברידיים וחשמליים, בנוסף למשאיות ואוטובוסים, החל משלהי שנת 2026.
התקן מציג אמצעים מרכזיים, ובהם הרחבת מגבלות הפליטה גם לרכבים חשמליים, לעומת התמקדות ברכבי בנזין ודיזל בעבר. בנוסף, קיימת התייחסות מפורשת לפליטות שאינן מהאגזוז, שכן רכבים חשמליים פולטים זיהום דרך חלקיקי צמיגים ואבק בלמים הנוצרים בזמן נהיגה. חלקיקים אלו תורמים לזיהום מיקרו־פלסטיק, ולכן התקן נועד להבטיח שרכבים חדשים יפלטו כמות מזערית בלבד.
אמצעי נוסף הוא ציות מורחב, שמשמעותו כי רכבים חדשים יידרשו לעמוד בתקנים לתקופה ארוכה בהרבה. מכוניות ומסחריות יצטרכו לשמור על פליטות מתחת למגבלות במשך עשר שנים או 200,000 קילומטרים. כמו כן, בדיקות פליטת רכבים יכסו מגוון רחב של תרחישים שנועדו לשקף תנאי נסיעה במציאות, תוך עריכת מבדקים במהלך נסיעות קצרות ובטמפרטורות שונות של עד 45 מעלות.
בדיקות סוללה של רכבים חשמליים והיברידיים יבחנו את קצב ההתדרדרות לאורך זמן. בדיקות ביצועים יספקו דרישות מינימום לחיי השירות של סוללות, עם 80% מהקיבולת המקורית לאחר חמש שנים או 110 אלף ק"מ, ו־72% לאורך שמונה שנים או 160 אלף ק"מ. למרות שבתחילה הוצעו מגבלות מחמירות במיוחד, לאחר כמה חודשי דיונים ההסכם התרכך ביחס ליעדים המקוריים שלו.
בפועל, המשמעות היא שמכוניות ומסחריות תחת התקן החדש ישמרו במידה רבה על אותן מגבלות כמו בתקן הקודם. למכוניות בנזין יש מגבלות של גרם אחד לקילומטר עבור פחמן חד־חמצני (CO), ופליטות פחמימנים מוגבלות. בנוסף, פליטות פחמימנים ללא מתאן מוגבלות לכמות נמוכה מאוד, ותחמוצות חנקן וחלקיקים מוגבלים לכמויות מזעריות לפי התקנות המעודכנות של האיחוד האירופי.
למכוניות דיזל יש מגבלות מעט שונות, אך רוב הדרישות שולבו גם בתקן החדש, בעיקר כדי לצמצם את הפער בין תוצאות בדיקות המעבדה לבין פליטות החנקן בפועל על הכביש. בנוסף, ניתן דגש גדול יותר להפחתת פליטות שאינן מגיעות מצינור הפליטה, כמו אבק בלמים ומיקרו־פלסטיק מצמיגים. בקרוב יוצג התקן העולמי הראשון לשני סוגי הזיהום הללו, והוא צפוי להשפיע על כל תעשיית הרכב.
באשר למועד כניסתו לתוקף, התקן החדש יחל את פעילותו בחודש נובמבר של שנת 2026. במקור, התקנות היו אמורות להתחיל באמצע שנת 2025, אך מסגרת הזמן נדחתה. תקנה רשמית קובעת כי הרמה הראשונה של התקן החדש תיכנס לתוקף החל מ־29 בנובמבר 2026 ותחול על רכבים חדשים בלבד, אשר יחויבו לעמוד בדרישות אלו באופן מלא ומקיף.
