תוכנית לאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון

המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף משרד החקלאות, פרסם תוכנית מקיפה לצמצום אובדן ובזבוז של מזון בישראל, הכוללת לראשונה הקמה של מאמו"ת (מערכים אזוריים למזון אבוד). התוכנית מציבה יעדים לפי שני תרחישים: תרחיש מתון עם 25% הפחתה עד 2050, ויעד מתקדם של 50% הפחתה של אובדן ובזבוז של מזון יחסית למצב הקיים. יישום התוכנית בחמש השנים הקרובות צפוי למנוע 670 אלף טונות של מזון אבוד, לחסוך 343 מיליון שקלים בשנה בעלויות הטיפול בפסולת ולהניב תועלת משקית נטו של 452 מיליון שקלים בשנה.

בטקס חגיגי שהתקיים בבית מצילות המזון בירושלים, במעמד השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, הציג המשרד להגנת הסביבה את התוכנית הלאומית לצמצום אובדן ובזבוז של מזון. המהלך הבין־משרדי והרב־מגזרי נועד להפחית במידה ניכרת את כמות המזון האבוד בישראל ולתת מענה מערכתי לאחד האתגרים החשובים.

התוכנית הוכנה בהובלת המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף משרד החקלאות וביטחון המזון ובליווי מקצועי של מוסד שמואל נאמן. תהליך גיבוש התוכנית לווה בעבודה של ועדה בין־משרדית ובתהליך היוועצות רחב עם עשרות בעלי עניין ומומחים מהמגזרים הציבורי, העסקי והחברתי.

השרה סילמן: "התוכנית הלאומית שהציג המשרד היא ציון דרך היסטורי. לראשונה יש לישראל תוכנית אסטרטגית סדורה לצמצום אובדן ובזבוז של מזון, עם יעדים ברורים ותוכנית פעולה רחבה. התוכנית מבוססת על מחקר וניתוח חסמים ומספקת מענה חברתי, סביבתי וכלכלי לאחד האתגרים הגדולים של מערכת המזון בישראל. האחריות שלנו היא להבטיח את יישומה באמצעות עיגון תקציבי והובלה ממשלתית נחושה. אני בטוחה שהיא תחולל שינוי אמיתי לטובת אזרחי ישראל, שמירה על הסביבה והמשק כולו."

אובדן ובזבוז של מזון הם אתגר כלכלי, חברתי וסביבתי: בכל שנה נזרקים בישראל כ־2.6 מיליון טונות מזון המוערכים ב־23 מיליארד שקלים למשק. מתוך סך המזון הנזרק, 44%, שהם 1.17 מיליון טונות, הם בני הצלה, זאת לנוכח מציאות שבה 2.18 מיליון בני אדם חיים בישראל באי ביטחון תזונתי.

נוסף על האובדן הכלכלי, התופעה מביאה לבזבוז של משאבי מים, קרקע ואנרגיה, ואף מגבירה פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר. לנוכח אתגר זה התוכנית הלאומית לצמצום אובדן ובזבוז של מזון מציעה מסגרת אסטרטגית מקיפה להפחתת התופעה בישראל. התוכנית היא הרחבה והעמקה של פרק ייעודי שגובש במסגרת התוכנית הלאומית לביטחון מזון של משרד החקלאות וביטחון המזון, ומבוססת על שיתוף פעולה של המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות וביטחון המזון ומשרדי ממשלה נוספים.

התוכנית כוללת המלצה על כלי מדיניות למניעה ולהפחתה של אובדן ובזבוז של מזון ועל כלי מדיניות להגדלת הצלת מזון במקרים שבהם אי אפשר למנוע מראש את היווצרות העודפים.

לשם כך התוכנית מציעה חמישה מהלכים מרכזיים לצד השקעה בחדשנות ובתשתית לאומית למדידה ולדיווח:

1. הנגשת מידע: מערכת תומכת קבלת החלטות באמצעות שיתוף מידע; קידום של תקינה ושיפור תאריכי התפוגה המצוינים על מוצרי מזון כדי לצמצם השלכת מזון ראוי למאכל, ובחינה והתאמה של רגולציית המזון הקיימת לעידוד תרומה בטוחה של מזון.

2. רגולציית פסולת: בחינת כלים רגולטוריים שימנעו מראש יצירה של עודפי מזון כגון אגרה על פסולת מזון או איסור השלכת פסולת. מהלכים אלו יאפשרו לצמצם את היקפי הפסולת המגיעים להטמנה.

3. שינוי התנהגות: חינוך והסברה לציבור הרחב לצד הכשרות מקצועיות לאנשי מקצוע בתחומים חקלאות, קמעונאות ושירותי הסעדה, לעידוד שימוש מיטבי במזון, להקטנת בזבוז בבתים ובעסקים ולהעלאת המודעות להצלת מזון.

4. הרחבה של הצלת מזון: בניית מנגנונים שיטתיים להצלת עודפי מזון ולהפנייתם לצרכים חברתיים, תוך חיזוק שרשראות הלוגיסטיקה להצלה ולהפצה משלב הייצור החקלאי, דרך רשתות השיווק ועד מוסדות חינוך ורווחה.

אחד המהלכים המרכזיים והחדשניים בתוכנית הוא הקמת מאמו"ת (מערכים אזוריים למזון אבוד). מערכים אלה יתמקדו במניעת בזבוז ובהצלת מזון בקנה מידה אזורי, בתמיכה ממשלתית. המאמו"ת יתבססו על שיתופי פעולה מגוונים של חקלאים, רשויות מקומיות, אשכולות אזוריים, ארגוני הצלת מזון, עמותות מקומיות, עסקים ומוסדות מחקר. הם יפעלו למיפוי המצב הקיים בכל מרחב: מי הגופים הפעילים, התשתיות הזמינות, היכן קיימים עודפים והיכן הצרכים. בהתאם לכך יקדמו הקמה או שדרוג של תשתיות חסרות ויסנכרנו בין כל הגורמים במרחב. במסגרת זו יוצלו כל סוגי המזון, תוצרת חקלאית טרייה, מזון ארוז ואף מזון מבושל.

5. סנכרון ותיאום: פיתוח כלים להסטת עודפים מתהווים לתרומה או לתעשייה.

מעבר לחמשת המהלכים, התוכנית מדגישה את חשיבות ההשקעה בחדשנות, בכלל זה פיתוח טכנולוגיות חדשות לניהול מזון ולמניעת פסולת, קידום פיילוטים ויוזמות מחקר. כמו כן בתוכנית יש התייחסות מקיפה להקמת תשתית מדידה ודיווח ממשלתית שתאפשר מעקב אחר התקדמות התוכנית ועמידה ביעדים ותבטיח שקיפות לציבור.

יישום התוכנית בשנים 2026 עד 2030 צפוי לדרוש השקעה ממשלתית כוללת של 220 מיליון שקלים. מתוך סכום זה, 50% מהתקציב יופנו למהלכי מניעה, 36% יוקדשו למהלכי הצלה ו־14% יושקעו בפעולות רוחביות. הערכת התוכנית מראה, כי השקעה ממשלתית זו תייצר למשק תועלת מצרפית של 1.12 מיליארד שקלים. אם מביאים בחשבון גם את ההשקעות הלא־ממשלתיות, מתקבלת תועלת נטו צפויה של 452 מיליון שקלים בשל צמצום אובדן ובזבוז של מזון.

התוכנית הלאומית לצמצום אובדן ובזבוז של מזון מייצרת את התשתית להתמודדות עם אחד האתגרים החברתיים והסביבתיים הדחופים ביותר. יישומה המלא יצריך שיתוף פעולה רחב של הממשלה, הרשויות המקומיות, המגזר העסקי והחברה האזרחית. התוכנית צפויה להניב תועלות עצומות למשק, לסביבה ולחברה הישראלית כולה.

לחומרי התוכנית המלאה

צילום: עוז שכטר, לע"מ