כנס NANO.IL 2026: פריצות הדרך שיעצבו את תעשיית הננו טכנולוגיה
כנס NANO.IL 2026 יארח השנה בירושלים נבחרת חסרת תקדים של מדענים מישראל ומהעולם שפיתוחיהם כבר משנים את המציאות שלנו. במוקד הכנס יעמדו פריצות דרך שנדמו עד לאחרונה כדמיוניות: הדפסת איברים להשתלה, דלקים המופקים ממים וחלודה, ומחשבים המהירים פי מיליארד מהמחשב הביתי.
הכנס, הנערך זו הפעם השמינית, ייפתח ב-8 במרץ ביום סדנאות מיוחד שיתקיים באוניברסיטה העברית בירושלים. האירוע המרכזי יימשך ב-9 וב-10 במרץ בבנייני האומה, ויכלול עשרות הרצאות ופאנלים בהשתתפות בכירים, מדענים ומומחים במגוון תחומי הננוטכנולוגיה: רפואה, מדע, תעשייה, צבא ובטחון, מחשוב, אנרגיה, סביבה, חקלאות ועוד.
במסגרת הכנס יתקיימו הרצאות, דיונים ופאנלים בתחום החדשנות המדעית מפי מדענים ואנשי תעשייה מובילים. לצד המושבים המדעיים, תתקיים בכנס תערוכת חברות נרחבת המציגה את הטכנולוגיות והמוצרים החדשניים ביותר בתחום. כמו כן, יוצגו חברות סטארט-אפ וטכנולוגיות חדשות הנמצאות על סף מסחור, ארגונים רב-לאומיים, חברות ביטחוניות מובילות, מאות פוסטרים מדעיים ותצוגה עשירה של חידושים אחרונים ואבות-טיפוס של מוצרים, לצד תצוגה של חברות לציוד מדעי מתקדם.
יום הסדנאות המיוחד שייערך ב- 8 במרץ באוניברסיטה העברית בירושלים יכלול עשר סדנאות יישומיות בנושאי ליבה בתחום הננו טכנולוגיה, המיועדות גם למשתתפים שאינם מכירים את התחום ומעוניינים לנצל את הטכנולוגיה לתחומם. קהלי היעד לסדנאות אלו הם בין היתר: סטודנטים, אנשי תעשייה ועד למקבלי החלטות בארגונים וסטארט-אפים. המשתתפים ייחשפו למידע מקיף הכולל סקירות כלליות ואפשרויות שימוש מעשיות בננוטכנולוגיה במגוון ענפים.
כנס NANO.IL 2026 מהווה הזדמנות יוצאת דופן למפגש בלתי אמצעי בין משתתפים מהארץ ומהעולם, ומספק פלטפורמה לדיון בפיתוחים המדעיים המתקדמים ביותר. הכנס משמש כצומת מרכזי (Hub) לפגישות עסקיות (B2B) ומחבר בין משקיעים, אנשי אקדמיה ונציגי ממשל לבין חברות מקומיות ובינלאומיות. שילוב זה בין ידע אקדמי לתצוגה תעשייתית נועד לעודד סיעור מוחות וליצור שיתופי פעולה אסטרטגיים חוצי-מגזרים.
NANO.IL.2026 מאורגן במשותף על ידי היוזמה הלאומית לננוטכנולוגיה של ישראל (INNI) והמרכזים והמכונים לננוטכנולוגיה באוניברסיטאות בישראל ובהפקת חברת פארגון.
הכנס השנה שם זרקור על הקשר הישיר בין מדע בסיסי לבין יישומים משני-חיים, כשהוא מארח את השמות הגדולים ביותר במדע העולמי כיום:
פרופ' סטיוארט פארקין אחד ממרצי המליאה של הכנס, מנהל מכון מקס פלאנק בגרמניה וחתן "פרס המילניום לטכנולוגיה" (הנחשב למקביל לנובל בתחומים הטכנולוגיים). פארקין נחשב לאדריכל השקט של מהפכת המידע ואחד מאלו שחוללו שינוי בתחום הענן. למעשה, ללא פריצות הדרך של פארקין, עידן ה"ביג דאטה" והיכולת של ענקיות כמו פייסבוק, גוגל ואמזון לאגור ולעבד מידע לא היו מתאפשרים טכנולוגית.
בתחום הביו-רפואי, תעורר עניין רב הרצאתו של פרופ' סמואל סטופ מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב. המעבדה של סטופ עלתה לכותרות ברחבי העולם בזכות טיפול מהפכני בפציעות חוט שדרה. הטכנולוגיה, המכונה "מולקולות רוקדות" (Dancing Molecules), מבוססת על ננו-חומרים המוזרקים לחוט השדרה, מתקשרים עם התאים ברמה המולקולרית, ומעודדים אותם להשתקם.
בנוסף, יפתח את הרצאות הכנס פרופ' יורי גוגוצי מאונ' דרקסל ארה"ב חלוץ ה-MXenes ומועמד לפרס נובל. גוגוטסי גילה חומרים דו-ממדיים המאפשרים יצירת קבלי-על הנטענים בשניות. זוהי פריצת דרך קריטית לתעשיות הרכב החשמלי והאלקטרוניקה הלבישה. מרצה נוספת היא פרופ' צ'וניינג צ'ן מהמרכז הלאומי לננוטכנולוגיה בבייג'ין ומובילה עולמית בננו-רפואה ובממשק ננו-ביולוגי. מפתחת ננו-נשאים חכמים להובלת תרופות בדיוק מקסימלי, המהווים את התשתית לדור הבא של הטיפולים המותאמים אישית. עוד ישתתף: סגן נשיא אינטל, קבורק קצ'יצ'יאן.
לצד האורחים הבינלאומיים יציגו החוקרים הישראלים פיתוחים מקומיים במגוון תחומים, בין היתר אלו הנמצאים בחזית המאבק במשבר האקלים. דוגמא בולטת היא המימן הירוק של חברת H2Pro - טכנולוגיה שנולדה בטכניון המאפשרת להפיק דלק נקי ביעילות שיא של כ-95% (טכנולוגיית.(E-TAC פרופ' ליעוז אתגר מהאוניברסיטה העברית יציג את הפיתוח החדשני שלו: תאים סולאריים שקופים למחצה המיועדים לחקלאות. הטכנולוגיה מאפשרת ניצול כפול של הקרקע. גידול ירקות (כמו עגבניות) וייצור חשמל מאותו שטח.
