"הילדים רואים בבינה המלאכותית תחליף הולם לבני אדם״
איגוד האינטרנט הישראלי הציג בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת נתוני מחקר מקיף שערך עם עמותת עלם, שביקש לבחון את נתוני השימוש של בני נוער בצ'אטים מבוססים בינה מלאכותית. הניתוח של מומחי האיגוד ועמותת עלם מבוסס על סקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה בקרב למעלה מ-500 נערים ונערות במגזר היהודי דוברי עברית בישראל. מהנתונים עולה כי 96% מבני הנוער עושים שימוש כלשהו בצ׳אטים מבוססי בינה מלאכותית, מדווחים על שימוש תדיר בצ'אטבוטים - יומי או שבועי. הצ׳אט הנפוץ ביותר הוא ChatGPT כאשר 93% מהמשיבים מעידים על שימוש כלשהו בו.
מעדיפים לשוחח עם הצ'אט בעניינים רגשיים
כמחצית מהמשיבים (52%) ציינו כי העדיפו לשוחח עם צ׳אט על נושאים רגשיים במקום עם בן אדם. שיעור זה גבוה יותר בקרב בנות בהשוואה לבנים (59% לעומת 44%, בהתאמה)
ממצא זה מצביע על כך שלא מדובר רק בשימוש בכלי טכנולוגי, אלא לעיתים בהעדפה חברתית, שבה הצ׳אט משמש כחלופה לאינטראקציה אנושית.
הצ'אט משמש חבר ובן/בת זוג
55% מבני הנוער מדווחים כי הם משתמשים בצ׳אט כחבר או חברה, ו-56% מהם תופסים את השימוש כמועיל.
49% פונים אליו לקבלת ייעוץ רגשי, כאשר 52% מהפונים מדווחים על תרומה חיובית.
18% משתמשים בו כבן או בת זוג רומנטיים ו-45% סבורים כי האינטראקציה הייתה סך הכול מועילה עבורם.
נערים, נערות וצ'ט
נערות משתמשות יותר בצ׳אט לשיתוף רגשי: 59% כחבר/ה ו־59% לייעוץ רגשי (לעומת 49% ו־36% מהנערים)
נערות משתמשות בצ׳אט בתדירות גבוהה יותר ותופסות אותו כמועיל יותר: 31% כחבר/ה ו־25% לייעוץ רגשי (לעומת 26% ו־ 14% מהנערים), ו־58% מדווחות על תועלת (לעומת 39% מהנערים)
נערים משתמשים מעט יותר בצ׳אט בהקשר רומנטי ותופסים אותו כמועיל יותר: 20% (לעומת 16% מהנערות), ו־51% מדווחים על תועלת (לעומת 39% מהנערות).
הקלה רגשית בטווח הקצר - תחושות בדידות ועצב בטווח הארוך
למרות שבני נוער רבים מדווחים על תועלת רגשית בעקבות שיחה עם צ׳אט מבוסס בינה מלאכותית, התמונה העולה מורכבת ואמביוולנטית. מחד גיסא, רוב המשיבים מדווחים על חוויות חיוביות לאחר השיחה: 76% חווים הקלה, 72% מדווחים על שמחה, ו־68% מציינים תחושת ביטחון מוגברת. מאידך גיסא, הממצא המטריד שעלה הוא כי כמחצית מעידים שחוו תסכול וכשליש מעידים על תחושת בדידות ו/או על תחושת עצב. ממצאים אלו מצביעים על כך שהשימוש בצ׳אט לתמיכה רגשית עשוי להציע סיוע מסוים בטווח הקצר, אך אינו מהווה בהכרח תחליף מיטיב לאינטראקציות אנושיות.
ד"ר שקד דברן-זיון, רכזת מוגנות ואוריינות רשת של איגוד האינטרנט הישראלי אמרה בהמשך המחקר: "אנחנו מגדלים כאן דור של ילדים שרואים בבינה המלאכותית תחליף הולם ליחסים בין בני אדם, כולל יחסים רגשיים ממש, בלי להבין לעומק את ההשלכות והסיכונים הנלווים. זה דורש התאמה ושינוי של האופן בו מחנכים ילדים ותומכים בהם רגשית. יחד עם זאת, חשוב להבין כי הבינה המלאכותית כאן כדי להישאר ובני נוער ימשיכו להשתמש בה. לכן, מה שבאמת חשוב הוא קידום חינוך לשימוש נכון ומועיל בכלים אלו והעלאת המודעות לאתגרים".
להמלצות וכלים חיוניים להתמודדות של הורים ומחנכים עם שימושי בינה מלאכותית של נוער
