דו"ח מצב ההייטק הישראלי לשנת 2025

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, בראשותו של פרופ' צבי אקשטיין, פרסם את דו"ח מצב ההייטק הישראלי לשנת 2025, אותו ערך ראש תחום ההייטק במכון, ד"ר סרגיי סומקין, לקראת הכנס השנתי של המכון.

בדו"ח מרתק זה סוקר ד"ר סומקין את מצב הענף במגוון תחומים, לצד בחינת התפלגות העובדים במשרות טכנולוגיות לפי סוגי משרות, כגון מחקר ופיתוח אל מול משרות מוצר.

ירידה במספר המועסקים במו"פ

על פי הדו"ח, ענף ההייטק המקומי שובר שיאי תעסוקה בחסות הקפיצה בתעסוקה בתעשיות הביטחוניות ועליה בפריון העבודה בענפי שירותי הייטק הודות לשימוש בבינה מלאכותית. עם זאת, במקביל נרשמת לראשונה ירידה במספר המועסקים במשרות מו"פ, לצד עליה משמעותית במשרות מוצר.

שיא תעסוקה במשרות טק במשק

שנת 2025 מסתמנת כשנת שיא בתעסוקה במשרות טק במשק, כאשר מספר המועסקים טיפס ל-570 אלף איש המהווים כ-16.3% מכלל כוח העבודה במשק. נתון זה משקף התאוששות מרשימה וחזרה למגמת הצמיחה שאפיינה את המשק לפני אירועי אוקטובר 2023, אך הוא גם מציף אתגר משמעותי עבור קובעי המדיניות. על פי הניתוח של מכון אהרן, כדי לעמוד ביעד הממשלתי השאפתני של 20% מועסקים בהייטק עד שנת 2035, נדרש קצב גידול שנתי של 3.5%, בעוד שהצמיחה בשנה האחרונה עומדת על 2.8% בלבד. המשמעות היא שעל אף ההישג המרשים של שבירת שיא המועסקים, יש צורך בהאצה משמעותית של תוכניות ההכשרה ובשילוב אוכלוסיות נוספות כדי לסגור את הפער ולהבטיח את צמיחת המשק לאורך זמן.

ההייטק מתפקד היטב תחת אש

אחת המגמות המרתקות בדו"ח היא הזינוק הדרמטי בתעסוקה דווקא בענפי תעשיית ההייטק, הכוללים ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני וכלי טיס. העלייה החריגה של כמעט 9% בסקטור זה מוסברת ישירות מהתעצמות הפעילות של התעשיות הביטחוניות, אשר נדרשו לגיוס מסיבי של כוח אדם כדי לענות על צבר הזמנות חסר תקדים בעקבות המצב הביטחוני המתמשך. אמנם הצמיחה המהירה הזו הובילה לירידה זמנית בפריון בשל שלבי הקליטה של העובדים החדשים, אך היא מדגישה את השינוי המבני בענף ואת הפיכתה של הטכנולוגיה הביטחונית למנוע צמיחה חשוב שמפצה על האטה אפשרית בסקטורים אזרחיים אחרים. נתון מעניין נוסף הוא כי 25% מהמיסים ישירים מקורם בענף ההייטק המהווה מקור יציב להכנסות המדינה גם בשנות מלחמה, כאשר תרומת עסקת WIZ להקטנת הגרעון הייתה 0.5%.

גיוס הון סיכון זר של חברות ההייטק

ב-2025 גיוס ההון עמד על 14-19 מיליארד דולר (דומה לממוצע ב- 2018-2022), גבוה ביותר מ- 35% ומ- 70% יחסית ל-2024 ו-2023. כלומר, העלייה בהיקף גיוסי הון בישראל בולטת לטובה על רקע יציבות בהיקף גיוסי הון באירופה וירידה בגיוסי הון באסיה. כמו כן, בניגוד לדימוי השכיח של ההייטק הישראלי כנשלט ע"י תחום הסייבר, שני שליש מגיוסי ההון ב- 2025 נעשו דווקא ע"י חברות הפועלות בתחומי כגון: תוכנה עסקית, טכנולוגיה תעשייתית, פינטק, ביטוח ובריאות.

מהפכת ה-AI כבר כאן

לצד הצמיחה בתעשייה הביטחונית, ענפי שירותי ההייטק (תוכנה ומו"פ) מציגים תובנה מעודדת לגבי יעילות העבודה בעידן הבינה המלאכותית. הדו"ח מצביע על עלייה של 4.7% בפריון העבודה בענפי שירותי הייטק, נתון מרשים במיוחד לאור העובדה שהוא הושג בתקופת מלחמה והתחזקות השקל. ההערכה המרכזית היא שאימוץ נרחב של כלי בינה מלאכותית (AI) בתוך חברות הייטק הישראליות החל לתת את אותותיו בשטח, כאשר עובדים מצליחים לייצר ערך כלכלי גבוה יותר בפחות זמן. מגמה זו מספקת רוח גבית לחוסנו של הענף ומעידה על כך שההייטק הישראלי מצליח להישאר בחזית הטכנולוגית העולמית ולנצל אותה לשיפור ביצועים עסקיים גם בתקופות משבר. לטענת ד"ר סומקין הקניית כישורים משלימים לטכנולוגיית AI מעלה את פריון העובדים ולא פוגעת בתעסוקה כאשר הביקושים גדלים.

לראשונה ירידה במספר המועסקים במשרות פיתוח

מתחת לפני השטח של שיאי התעסוקה הכלליים, הדו"ח חושף תופעה שעלולה להדאיג את מקבלי החלטות: ירידה קלה של כ-1.1% במספר המועסקים בתפקידי מחקר ופיתוח (מו"פ). בעוד שמשרות מוצר (אשכול בתוך משרות צמיחה) רשמו צמיחה דו-ספרתית של מעל 10%, הנסיגה המסוימת בגרעין הפיתוח מעידה על כך שחברות בענפי שירותי הייטק הגדילו מסחור, תפעול ומכירות של תוצרי מו"פ. שינוי זה בתמהיל המשרות עשוי גם להצביע על התבגרות של חברות קיימות, אך הוא מחייב מעקב צמוד כדי לוודא שמרכז הכובד של החדשנות הישראלית לא נחלש, ושהמשק ממשיך לייצר את דור הבא של חברות הזנק ולא רק לתחזק את ההצלחות של הדור הקודם. עם זאת, משרות מו"פ עדיין מהוות כ- 50% מהתעסוקה בענף ההייטק (לעומת כ-37% בשנת 2012 ו-44% בשנת 2017).

לקריאה נוספת

ד"ר סרגיי סומקין. צילום: אורן שלו