בינה מלאכותית להצלת תעשיית השבבים

ההייפ סביב הבינה המלאכותית (AI) הפך את תעשיית השבבים לאחת הזירות הלוהטות בכלכלה הגלובלית. חברת Nvidia, שנהפכה לאחרונה לחברה הראשונה בעולם שחצתה שווי שוק של ארבעה טריליון דולר, נהפכה לסמל לפריחה המחודשת בענף השבבים אחרי תקופה של האטה ואף חשש למשבר. גם יצרניות אחרות כגון AMD וחואווי הסינית מדווחות על שגשוג. המשותף לכולן הוא מיקוד בלעדי כמעט בטכנולוגיות AI.

אבל מה יקרה אם הבינה המלאכותית לא תממש את ההבטחות הגדולות? האם כל ההשקעות העצומות יתבררו בדיעבד כבועה מסוכנת?

סימני האטה ושאלות ראשונות בענף

בשוק כבר החלו להישמע קולות ספקניים: קצב השיפור במודלים גדולים של AI הולך ומתמתן גם כאשר משקיעים עוד ועוד משאבים ונתונים. חתן פרס נובל, דמיס הסאביס, אף ציין לאחרונה כי "ההתקדמות כבר לא כמו פעם." גם בחברת ההשקעות אנדריסן הורוביץ' הזהירו לאחרונה מפני מיצוי הפוטנציאל של המודלים הנוכחיים.

בעיה מרכזית היא שלמודלי AI אין מספיק "דלק" להמשיך לצמוח: רוב הנתונים הזמינים כבר נוצלו, והמפתחים פונים ליצירת דאטה סינתטי, שלעיתים פוגע, במקום לשפר, באיכות המודלים. בד בבד עלות הפיתוח והאימון נוסקת: כל אימון של מודל מתקדם מצריך אשכולות ענק של שרתים בעלות של מיליארדי דולרים, וגם אימון יחיד עולה עשרות מיליונים. כל זאת בשעה שמספר מצומצם של יישומים (בעיקר עוזרי קוד) מספקים החזר השקעה ממשי, ורוב המיזמים טרם הוכיחו רווחיות אמיתית.

בעקבות זאת חברות ענק כגון מיקרוסופט, מטא, AWS וגוגל מקצצות הזמנות למעבדים גרפיים (GPU) ומאטות פרויקטים עתירי חומרה - מגמה שמלווה גם בקשיי תשתית, מחסור בחשמל וביקורת ציבורית גוברת.

ענף השבבים חשוף לסיכון

ענף השבבים עצמו נהנה מהגל הנוכחי, אך תלוי בו באופן חריג. פיתוח תהליכי ייצור חדשים מצריך השקעות עתק של עשרות מיליארדי דולרים, ובניית מפעלים חדשים יקרה מאי פעם. העלויות, המגולגלות לצרכנים, אינן מתקבלות בשוקי השבבים שאינם קשורים ל־AI, שכן טכנולוגיות העילית הקיימות היום מותאמות כמעט בלעדית לאפליקציות של בינה מלאכותית.

בלי מנוע צמיחה אחר, תעשיית השבבים עלולה להיקלע למשבר: עלויות הפיתוח מזנקות והתועלת השולית פוחתת. אם החזון הכלכלי של AI יתחיל לדעוך, תעשיית השבבים תידרש למצוא הסבר חדש למשקיעים מדוע להמשיך להזרים הון לפיתוח מתקדם. אחרת המודל כולו עלול להתמוטט.

השפעה גיאופוליטית ומה כדאי לעשות

מעבר להשלכות העסקיות, קריסת גל ה־AI תפגע באינטרסים הגיאופוליטיים של המעצמות: ממשלות השקיעו מיליארדים בבניית תעשיות שבבים מקומיות. נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ אף מאיים חדשות לבקרים במכסים כדי להחזיר את הייצור לאמריקה, אך בפועל סין שולטת כיום בייצור השבבים המסורתי, והובלה אמריקנית בתחום המתקדם עלולה להתברר כאשליה.

מה אפשר לעשות? מומחים ממליצים לקדם מדיניות שתקדם חדשנות, בעיקר בגישה לנתונים, שבבים, אנרגיה וקירור. ממשלות צריכות להסיר חסמים רגולטוריים, לאפשר שימוש נרחב יותר בנתונים ולקדם סטנדרטים פתוחים לשיתופי פעולה. השקעה בפיתוח כלים כגון chiplets, חומרה גמישה ואפליקציות ל־AI תקטין את התלות בענף הבינה המלאכותית. הפחתת עלויות פיתוח דרך שת"פ תעשייתי ואקדמי, וכן תשתית שיתופית, עשויות לסייע לחברות קטנות.

העתיד של שבבים ו־AI קשור באופן הדוק, אך אם גל הבינה המלאכותית יתפוגג, כל תעשיית השבבים תעמוד בפני אתגר קיומי אמיתי. מנהיגים בתעשייה ובממשל יידרשו לחשיבה חדשה לפני שיהיה מאוחר מדי.

לפרטים נוספים