דיון על מצב ההייטק מאז פרוץ הלחימה

ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק, בראשות ח"כ אביגדור ליברמן, התכנסה לדיון במצב ההייטק מאז פרוץ הלחימה ובחסמים בהשקעות של גופים מוסדיים בסטרטאפים ישראלים. היו"ר ליברמן אמר, כי צריך למצוא מקורות נוספים להשקעות בענף, וציין כי המוסדיים משקיעים יותר משלושה טריליון שקל מכספי הציבור. אם תימצא הדרך למשוך חצי אחוז מזה, המשמעות תהיה השקעה של 15 מיליארד שקל מצד אחד, ללא סיכון העמיתים במקרי קיצון מצד שני. "זה לא ימוטט שום קרן פנסיה או בית השקעות", אמר ח"כ ליברמן, וביקש לדעת מה המוסדיים צריכים כדי להשקיע בהייטק הישראלי.

סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות, כרם נבו, הציגה את דוח ההייטק לשנת 2023, ואמרה כי הוא בולם הזעזועים של הכלכלה הישראלית בשנים בעייתיות ויודע למשוך את הכלכלה למעלה בשנים טובות. היא הוסיפה: "מיד אחרי פרוץ המלחמה הבינו ברשות שצריך לסייע לחברות שנשארו להן פחות משישה חודשים לחיות. לקחנו קצת יותר מ-400 מיליון שקל שמונפו ב-850 מיליון שקל נוספים של כספים פרטיים. הופתענו מהביקוש. ציפינו ל-300 חברות שייגשו למסלול הזה, ובפועל ניגשו 800. הדבר מלמד על המצוקה. מהלך שני הוא להזרים מיליארד דולר בשנים הקרובות באמצעות הגדלת תשואה של מוסדיים. על כל דולר שמוסדי שם, אנחנו שמים 30 סנט. המוסדי יכול להחזיר לנו את ההשקעה וליהנות מכל התשואה."

הכלכלן הראשי של מכון רייז, ד"ר אסף פתיר אמר, כי הוא לא מקבל את הרושם מהגורמים המנהיגים את המדינה, שהמדינה מתחייבת להיות מתקדמת, מדעית, ליברלית ותמשיך לתמוך בענף הזה.

על רקע זה נשמעה הערה, כי בדיון אין אף ח"כ מהקואליציה.

מנהלת פורום ההייטק למען ישראל, אורלי הראל, קראה לממשלה לנקוט פעולות מיידיות לעצירת הנסיגה בהייטק, שהפגיעה בו היא למעשה פגיעה בקטר של הכלכלה הישראלית, והנסיגה בו משפיעה על הרווחה של כל אזרחי ישראל. "המגמה התחילה עם ההכרזה על ההפיכה המשטרית, והמלחמה האיצה אותה", אמרה.

נציגה נוספת של הפורום, קרן לוי הוסיפה, כי צריך להשקיע בתשתיות כדי שהמוחות לא יברחו.

אביב דרור, מייסד ומנכ"ל סטררטאפ, היה נחרץ יותר ואמר: "אנחנו במצב קטסטרופלי. איך יכול להיות שהשקופיות מראות שאנחנו במקום טוב והשוק גדול מכדי ליפול? לא רואים את תהליכי העומק. אנחנו המודיעין שלכם, שאומר שהמצב לא טוב והקריסה עוד לפנינו. מישהו היה משקיע עכשיו בדירה באוקראינה? ככה גם תופסים אותנו בעולם. אבל אנחנו עם העיוורון שלנו אומרים שהכול טוב. האג"ח הממשלתיות מתומחרות כמו אג"ח של הפיליפינים, העולם רואה אותנו כמו מדינת עולם שלישי."

יו"ר איגוד ההייטק, מריאן כהן, אמר גם הוא כי המצב רע, ואסור להתעלם מממנו ולהסתנוור מהמספרים. "אחרי שהיינו הקטר של המשק, תוך רבעון נהפכנו לבולם הזעזועים. המומנטום שנוצר בעולם לא טוב", אמר.

משקיעת הון סיכון, מריאנה סימנוביץ ציינה, כי חברות צעירות בסכנת סגירה על רקע שירות מילואים, ו-705 מהחברות מדווחות על פגיעה ממשית.

מנכ"ל איגוד חברות הביטוח, ישראל מימון, התייחס להשקעת המוסדיים ואמר, כי תפקידם לנהל בזהירות את כספי העמיתים ולהשיא תשואה למשקיעים. "חברות הביטוח רוצות ומוכנות להשקיע יותר, אבל צריך לתת להן גידור", אמר. הוא ציין כי בעבר הייתה תוכנית שאפשרה, למשל, השקעה ישירה בהייטק שלא דרך קרנות הון סיכון.

היו"ר ליברמן ביקש נייר עמדה שיפרט את הצרכים של חברות הביטוח.

מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, עו"ד נמרוד ספיר הוסיף, כי המוסדיים חיים ועובדים בישראל, ורואים חשיבות בחיזוק כלכלת ישראל בתקופה זו, אבל בעולם של ריבית גבוהה יש אלטרנטיבות השקעה אטרקטיביות. הוא קרא להסיר ארביטראז' רגולטורי שמעודד השקעות בחו"ל ולבנות תמריצים לגופים המוסדיים להשקיע בישראל.

סמנכ"לית רשות החדשנות נבו הגיבה ואמרה, כי בשנה הבאה תהיה פעימה נוספת של עידוד השקעות וייבחנו האפשרויות של השקעה ישירה והשקעה בחברות בשלבים מתקדמים יותר.

מימון הגיב, כי אם המצב חירומי, צריך לבצע את הפעימות במקביל ולהתאים את התוכניות לשוק המוסדי.

היו"ר ליברמן סיכם את הדיון וקרא למוסדיים שלא לחכות לממשלה ולהביא יוזמות של מסלולים שיוכלו לגרום להם להשקיע בהייטק. "כשיש רווח, הוא הרבה יותר גדול מרווח באג"ח צמוד לדולר, וזה ישתלם לעמיתים. לכן צריך להתאים מסלול חדש לסביבה הנוכחית. עתידנו מבחינת השקעות זרות לא הולך להשתנות לטובה, וצריך לייצר אלטרנטיבות למשקיעים ישראלים", אמר.