דו"ח חדש על מינרלים קריטיים לאנרגיה

בזמן משבר, נתיבי הסחר הם לעיתים קרובות הראשונים להיפגע. בחינה של השנים החולפות והאירועים המקומיים כגון מבצע "עם כלביא" ומלחמת חרבות ברזל, וכן בחינת משברים גלובלים כגון מגפת הקורונה ומלחמת רוסיה־אוקראינה, מדגישה את הצורך לבחון אסטרטגית את החומרים שירכיבו את שרשראות האספקה של משק האנרגיה בעשורים הקרובים.

משרד האנרגיה והתשתיות פרסם דו"ח מקיף בנושא "מינרלים קריטיים - אתגרים והזדמנויות למשק האנרגיה הישראלי", המתמקד בחיזוק ביטחון האנרגיה של ישראל בשל התחרות העולמית הצפויה על מינרלים חיוניים לטכנולוגיות אנרגיה מתקדמות. הדו"ח נכתב בעקבות אירועים גיאופוליטיים שהתרחשו בשנים האחרונות, אשר חשפו את הפגיעות של שווקי האנרגיה העולמיים לשיבושים גלובליים, כאשר מדינות רבות נאלצו להתמודד עם מחסור באספקה, עליות מחירים ניכרות ואי־ודאות כלכלית. משברים אלה המחישו את הצורך בעצמאות באנרגיה לצד היתרונות של מקורות אנרגיה מבוזרים ועצמאיים כגון אנרגיות מתחדשות.

הדו"ח משווה בין ישראל למדינות כגון סינגפור, איחוד האמירויות וקטאר, הדומות לישראל בהיעדר מרבצי מינרלים ובהיעדר תעשייה של רכיבי אנרגיה, ומדגיש את הצורך באסטרטגיה לאומית המשלבת פתרונות פנים־מדינתיים לצד פתרונות הכוללים שיתופי פעולה בינלאומיים, תוך ניצול יתרונותיה של ישראל לחיזוק מעמדה בעולם שבו ביטחון אנרגטי הוא מצרך חיוני.

בהתאם לדו"ח ולמגמות העולמיות, המעבר ממקורות אנרגיה פוסיליים לטכנולוגיות מבוזרות ונקיות כגון אנרגיה סולרית, כלי רכב חשמליים וסוללות אגירה, מגביר את הביקוש למינרלים כגון נחושת, ליתיום, ניקל וקובלט, שבחלקם העתודות המוכרות נמוכות בהרבה מאומדני הצריכה הצפויה בעולם עד שנת 2050. כך נוצר חשש שמחסור עולמי במינרלים אלו יפגע ביכולת האספקה של רכיבי הטכנולוגיות הנקיות.

בישראל, יישום התוכנית של משרד האנרגיה והתשתיות לשנת 2050, בפרט בשל הגידול הצפוי בביקוש לאנרגיה, צפוי להצריך הקמה של מערכות שלייצורן יידרשו 2.7 מיליארד טונות של מינרלים קריטיים לחשמל ולתחבורה. כמדינה ללא מרבצי מינרלים ממשיים או תעשייה מקומית ענפה, ישראל נדרשת לפתרונות יצירתיים להבטחת האספקה העתידית של רכיבי טכנולוגיה אלו, תוך התמודדות עם מחסור צפוי ותחרות גלובלית.

בין הפתרונות המרכזיים שמוצעים בדו"ח:

• השקעה במחקר ופיתוח לקידום טכנולוגיות חסכוניות במינרלים נדירים ולשיפור מיחזור המינרלים וחיזוק העצמאות האנרגטית.
• בחינת הקמה של מפעלי ייצור מקומיים כגון פנלים סולריים וסוללות, להפחתת התלות ביבוא.
• מיצוי מרבצים מקומיים מוגבלים כגון נחושת בתמנע וליתיום בים המלח לטובת הגברת הביטחון האנרגטי והתועלות הכלכליות.
• קידום מיחזור למיצוי חוזר של מינרלים מפסולת אלקטרונית כמקור משלים לאספקה.
• הסכמים בינלאומיים להבטחת אספקת מינרלים ומוצרים סופיים גם במצבים של מחסור עולמי.
• מעקב אחר מגמות גלובליות לזיהוי סיכונים בשרשראות האספקה בזמן אמת.

בהתאם לדו"ח, יישום משולב של פתרונות אלה יאפשר לישראל לא רק לשפר את הביטחון האנרגטי, לגוון את מקורות האספקה שלה, להגביר את העצמאות האנרגטית ולהפחית פליטות, אלא גם להפוך את האתגר הגלובלי להזדמנות כלכלית ואסטרטגית, תוך חיזוק מעמדה בעולם שבו משאבים קריטיים נעשים מצרך נדיר ומבוקש.

העבודה תצא להערות הציבור.

אילוסטרציה