סטטוס התוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה

החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות פרסמה דוח בנושא סטטוס היישום של "התוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה לשנים 2030-2020". התוכנית, שאושרה בהחלטת ממשלה באוקטובר 2021 ונחשבת פורצת דרך, קבעה לראשונה צעדי מדיניות מרחיקי לכת להתייעלות באנרגיה בכל משק האנרגיה, לא רק בתחום צריכת החשמל כפי שהיה בעבר. זאת בשל מגמות החשמול במשק, בין השאר בשל גידול בהיקף החדירה של כלי רכב חשמליים לישראל וחשמול תהליכי ייצור בתעשייה.

בתוכנית נקבע גם יעד ממשלתי חדש של עצימות באנרגיה (סך צריכת האנרגיה יחסית לתמ"ג) עם יעדים שאפתניים לשיפור של 11% אחוז לשנת 2025 ו־18% לשנת 2030 יחסית לשנת 2015.

הדוח מלמד שמשרד האנרגיה והתשתיות הוביל מהלכים בעלי משמעות ליישום רובם המוחלט של צעדי המדיניות בתוכנית, וכי יותר מ־95% מהסעיפים בהחלטת הממשלה יושמו או נמצאים בתהליכי יישום מתקדמים על אף שחלק ניכר מהתקציבים לתוכנית לא הועברו למשרד.

הדוח מציג מספר הישגים בולטים עד כה ביישום התוכנית. להלן מוזכרים חלקם.

הרפורמה ביבוא מוצרי חשמל של משרד האנרגיה והתשתיות הביאה להפחתת הנטל הרגולטורי והבירוקרטי וסייעה להפחתת יוקר המחיה. הרפורמה צפויה לחסוך 0.3 טרוואט/שעה בשנת 2030.

מענקים להתייעלות באנרגיה והפחתת פליטות בתעשייה: בשנת 2022 ניתנו מענקים של כ־30 מלש"ח להתייעלות בתעשייה. בעקבות אישור "מס הפחמן" בספטמבר 2024, יוקצו מענקים בהיקף של 300 מיליון ש"ח בשנים 2027-2025.

מענקים לקידום מעבר לאנרגיה מקיימת ברשויות המקומיות בהיקף של 235 מיליון ש"ח בשנים 2024-2022, בין השאר בעבור כתיבה של כ־50 תוכניות פעולה לרשויות מקומיות וביצוע של יותר מ־600 פרויקטים להתייעלות באנרגיה, אגירת חשמל, קירויים סולריים ועוד. הוקצו תקציבים גם למיזמים מיוחדים כגון צמצום עוני באנרגיה והקמת מרכזי סיוע לתושבים ועסקים להתקנת מערכות ייצור אנרגיה סולרית והתייעלות באנרגיה.

תיקון תקנות חדשות לחיוב התקנת מערכות סולריות בבנייה חדשה: התקנות הן נדבך מרכזי בהשגת יעדי הממשלה בתחום האנרגיות המתחדשות לשנת 2030 ויעדי צמצום הפליטות של גזי חממה עד שנת 2050. הן צפויות להביא לתוספת הספק מותקן של 0.7GW עד שנת 2030 ועד 3.5GW עד שנת 2040.

אילוסטרציה

מפת פוטנציאל סולרי על גגות ושטחי ציבור: פרסום מערכת דיגיטלית מבוססת AI למיפוי פוטנציאל הייצור של אנרגיה סולרית בדו־שימוש, המאפשרת לכל אזרח בישראלי לדעת כמה אנרגיה סולרית הגג שלו יכול לייצר, ובכך לעודד התקנה של פנלים סולריים.

בשנת 2030, צעדי התוכנית שכבר יושמו צפויים להביא לתועלות חסרות תקדים במשק האנרגיה, המוערכות בתוספת הספק מותקן של אנרגיה סולרית על גגות מבנים בהיקף של עד 740MWp, חיסכון בצריכת החשמל בהיקף של עד 1.796TWh, ובסך הכול לצמצום היקף פד"ח (פליטות פחמן דו־חמצני) של 787,000 טונות שווה ערך פד"ח. החיסכון בפליטות בשנה שווה ערך לכל צריכת החשמל של 220,000 משקי בית בעיר תל אביב יפו כיום (בהנחה שמשק בית ממוצע צורך 8,000 קוט"ש בשנה).

נתונים אלו נוגעים רק לצעדים הניתנים לכימות. במסגרת ההחלטה מיושמים צעדים נוספים בעלי תרומה ממשית להתייעלות אנרגטית ולייצור אנרגיה מתחדשת, אשר השפעתם אינה ניתנת למדידה כמותית.

הדוח מלמד גם על מספר תחומים שיש להשלים או להאיץ את יישומם, כגון מיקוד מהלכים לשיפור עצימות באנרגיה במגזר הביתי, קידום התחבורה החשמלית, בחינת יישומם של מנגנוני שוק תעריפיים כדי לעודד הפחתת צריכה והסטת ביקושים ויישום תמריצים להתייעלות באנרגיה במשרדי ממשלה. תובנות אלו יוטמעו בעדכון התוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה לשנים 2026 עד 2035, אשר גיבושה כבר החל, ויכלול שיתוף בעלי עניין בין־משרדי ורב־מגזרי.

תחום ההתייעלות באנרגיה הוא נדבך קריטי בפיתוח משק אנרגיה נקי, כלכלי וחסין יותר לאירועי קיצון בארץ ובעולם. התייעלות באנרגיה עשויה להביא לצמצום השקעות בפיתוח תחנות כוח, קווי הולכה ומיתקני תשתית נלווים, והפחתת עלויות התפעול של משקי בית, עסקים ותעשייה. יישום מדיניות עקבית להתייעלות תורם לגידול בתוצר המקומי הגולמי, לשיפור בפריון העבודה ולהגדלת הערך המוסף בענפי התעשייה והשירותים, תוך הפחתת התלות באנרגיה מיובאת וצמצום פליטות מזהמות.

אוריאל בבצ'יק, מנהל אגף בכיר בחטיבת אנרגיה מקיימת: "התוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה היא רכיב מרכזי באסטרטגיה של משרד האנרגיה והתשתיות לקדם משק אנרגיה נקי, יעיל וכלכלי. הישגי התוכנית המפורטים בדוח מלמדים על התקדמות בתחום, שכן הם מייצרים חיסכון ניכר באנרגיה ובפליטות גזי חממה, ובו־בזמן מחזקים את הביטחון באנרגיה של מדינת ישראל. התייעלות באנרגיה מסייעת להשיג את יעדי הממשלה בתחום האנרגיות המתחדשות, מסייעת לשמור על הרציפות התפקודית של משק האנרגיה ומגדילה את הפריון והרווחה הכלכלית במשק."