McKinsey במחקר על אספקת חשמל ממקורות מתחדשים
הידלדלות מקורות המים מציבה בעיה של ממש בפני היצרניות השונות: על פי אחת ההערכות, מחסור במי שתייה נקיים משקף איום באובדן ערך של 425 מיליארד דולר על פני כחמש מאות חברות. אין הכוונה רק לחברות שהייצור שלהן כרוך בצריכת מים מסיבית, שכן גם צריכת חשמל הופכת את משבר המים לאיום עקיף - הרי מים משמשים באופן רחב היקף לייצור חשמל באמצעות טורבינות קיטור. ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, מנגד, כרוך בצריכת מים הרבה פחות מסיבית מאשר ייצור חשמל באמצעות דלקי מאובנים. הדרך בה חברות יוכלו להקטין את איום המחסור באספקת מים לתהליך הייצור שלהן היא להסתמך יותר על אנרגיות מתחדשות - בפנייה לרשת חשמל המבוססת עליהן, או בהתקנת מערכות לייצור חשמל ירוק משלהן.
מעבר לאנרגיות מתחדשות הוא גם אמצעי לחיסכון בפליטת פחמן דו-חמצני, וחברות רבות שואפות לכך הודות לחקיקה שנועדה לקדם את התעשייה לקראת יעד האפס פליטות. החיבור בין חיסכון במים ובין הפחתת פליטות אינו חדש, אך כיום הוא מאוד רלוונטי לתאגידים רב לאומיים שמחזיקים קווי ייצור במדינות הסובלות ממחסור חמור במים.
צוות חוקרים מטעם מקינזי (McKinsey & Company) ביקש לבחון את כדאיות המעבר לאספקת חשמל ממקורות מתחדשים. לשם כך הוא אסף נתוני צריכת מים ופליטת פחמן דו-חמצני מ-1,500 חברות, לפני רכישת החשמל שלהן במהלך 2019, ואז התמקד בשתי תעשיות: תעשיית הכימיקלים ותעשיית המזון והמשקה. שני משתנים חשובים שנלקחו בחשבון: עד כמה החשמל שהחברה צורכת כרוך בצריכת מים ובפליטת פחמן דו-חמצני - משתנה זה תלוי במידה רבה באזור שבו הייצור מתקיים. משתנה נוסף הוא עד כמה האזור בו הייצור מתקיים סובל ממחסור במים. במקום שבו ייצור החשמל כרוך בצריכת מים ובפליטות מזהמות בשיעור גבוה, פנייה למקורות אנרגיה מתחדשים תהיה כדאית יותר.
צוות החוקרים ממליץ להתייחס לחיסכון בפליטת פחמן ובצריכת מים כיעד משותף, משום ששני הדברים שזורים זה בזה גם במציאות.
צילום: ויקיפדיה
