הפרדוקס של COP29
מובילי מדינות מכל העולם התכנסו בבאקו שבאזרבייג'ן לוועידת האקלים השנתית COP29, בניסיון לגייס מימון לפעולה גלובלית למען האקלים ולשמור על התנופה בצמצום השימוש בדלקי מאובנים. אלא שאזרבייג'ן היא מדינה שתלותה הכלכלית בדלק מאובנים מנוגד ניגוד מוחלט למטרות הוועידה.
זו הוועידה השנייה ברציפות שהתארחה אצל מדינה פטרו-כלכלית, אחרי COP28 באיחוד האמירויות. המהלך הוא חלק מ"טריפל COP" - רצף של שלוש ועידות סביבתיות שנועדו לייצר תיאום רחב בנושאים אקלים, ביולוגיה ומדבור.
ועידת הצדדים (COP) היא הפורום המרכזי שבו נפגשות המדינות שחתמו על אמנות סביבתיות כגון פרוטוקול קיוטו או הסכם פריז. הוועידה משמשת זירה ליצירת שיתופי פעולה וניסוח אסטרטגיות גלובליות למאבק במשבר האקלים.
COP29 הייתה הוועידה המרכזית בשנת 2024 והתקיימה בין 11 ל-22 בנובמבר. השנה היא התאפיינה בנקודת מפנה במאבק האקלימי, בשאיפה לשמור על ההתחממות הגלובלית מתחת ל-1.5 מעלות צלזיוס.
אזרבייג'ן נחשבת לאחת המדינות שתלותן בדלקי מאובנים היא הגבוהה ביותר. חברת Socar הלאומית מתכננת להגדיל את ייצור הגז הטבעי בשליש עד 2033, עם השקעה כוללת של 41.4 מיליארד דולר בתחום זה בעשור הקרוב. מהלכים אלו עומדים בניגוד למטרות האקלים של הפחתת פליטות.
דו"ח ארגון Climate Action Tracker דירג את אזרבייג'ן כ"לא מספקת באופן קריטי" במטרות האקלים שלה. עם זאת חסידי המהלך טוענים, כי מעורבות של מדינות פטרו-כלכליות בתהליך ההנהגה עשויה להאיץ את המעבר לאנרגיות מתחדשות.
אחת המשימות המרכזיות בוועידה הייתה לקבוע יעד מימון חדש לפעולה אקלימית במקום היעד הקודם של 100 מיליארד דולר בשנה ממדינות מפותחות למתפתחות. המימון הנדרש, על פי מדינות מתפתחות, הוא טריליוני דולרים. ב-COP29 נדונו הדרכים לגייס מימון פרטי ולבצע רפורמות במערכות הפיננסיות הגלובליות.
COP29 היא צומת קריטי בפעולה האקלימית הגלובלית. הצלחה משמעותה גישור על פערים בין מדינות מפותחות למדינות מתפתחות בנושא המימון, תוך שמירה על לחץ להפחתת פליטות.
