השעון של אפל אינו ידידותי לסביבה
בית משפט בגרמניה פסק כי חברת אפל (Apple) אינה רשאית לשווק את השעונים החכמים שלה כידידותיים לסביבה וניטרליים מבחינת שילוב פחמן. ההחלטה נבעה מהסתמכות החברה על פרויקטים לקיזוז פליטות ביערות שמבוססים על חוזים קצרי טווח בלבד, ואינם מבטיחים השפעה ארוכת שנים על האקלים.
Apple הציגה בספטמבר 2023 סדרת שעונים חכמים כמיוצרים באופן ידידותי לסביבה, ללא פליטות פחמן, והדגישה כי הצליחה להפחית 75% מפליטות הייצור. את יתרת 25% הפליטות קיזזה באמצעות קרדיט פחמן ממטעי אקליפטוס ומיערות אחרים בדרום אמריקה. אלא שבהליך המשפטי התברר, כי 75% מהחוזים בפרויקטים אלה תקפים רק עד 2029, ולחברה אין ערובה להארכתם.
בית המשפט בפרנקפורט קבע, כי לקוחות יכולים להניח באופן סביר שהקיזוז מובטח עד שנת 2050 לפחות, בהתאם ליעדי הסכם פריז. למעשה, ציין בית המשפט, פליטות פחמן ממשיכות להשפיע על האקלים מאות ואף אלפי שנים, ולכן קיזוז זמני איננו שקול לניטרליות אמיתית.
אפל מסרה כי היא אינה מתייחסת לפרטי החוזים, אך טענה שהפסיקה "מאשרת באופן כללי את הגישה המחמירה שלנו לניטרליות פחמן." החברה חייבת להחליט אם לערער על ההחלטה או להסיר את השימוש במונח "ניטרלי" מפרסומיה בגרמניה.
בד־בבד אפל מתמודדת עם תביעה ייצוגית בקליפורניה, שבה נטען כי פרסומיה על ניטרליות לפליטות פחמן היו מבוססים על קיזוזים מפרויקטים ביערות שכבר היו מוגנים או לא היו בסכנת כריתה מלכתחילה.
הפסיקה מתיישבת עם מגמת האיחוד האירופי להגברת הפיקוח על פרסום סביבתי. בספטמבר 2026 תיכנס לתוקף חקיקה סביבתית חדשה האוסרת שימוש בביטויים כגון "Carbon Neutral" כאשר הם מבוססים על קיזוזים בלבד. מהלך זה נועד להתמודד עם תופעת "השטיפה הירוקה" (greenwashing), שבה חברות מציגות תדמית ירוקה וידידותית לסביבה בלי לספק תרומה ממשית להפחתת פליטות.
לפי הצד המאשים במקרה של אפל, מכון DUH, ארגונים סביבתיים במדינות נוספות באיחוד יוכלו כעת להסתמך על החקיקה כדי לדרוש מאפל לשנות את פרסומיה גם מחוץ לגרמניה. מעבר להשלכות על אפל, פסק הדין משדר מסר ברור לחברות גלובליות נוספות: שימוש בקרדיט פחמן קצרי טווח אינו מספיק עוד כדי לשכנע רשויות וצרכנים.
המקרה של אפל ממחיש את שינוי כללי המשחק בשוק הצרכני: חברות נדרשות להציג הפחתות פליטה אמיתיות ומתמשכות, ולא להסתמך על פתרונות זמניים ומפוקפקים. מהלך זה עשוי להביא לשינוי עמוק באופן שבו חברות טכנולוגיה ותעשייה משווקות את מחויבותן לאקלים ובאופן שבו צרכנים וממשלות בוחנים את ההצהרות האלו.
