מחקר: גידול בע"ח מתועש ומשבר האקלים

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Animals מדגיש כי גידול בעלי חיים מתועש הוא אחד הכוחות החזקים ביותר - אך המוזנחים בהתמדה - המניעים את משבר האקלים והמגוון הביולוגי. הניתוח, "היעד החסר: מדוע גידול בעלי חיים מתועש חייב להיות בליבת סדר היום האקלימי" (The Missing Target: Why Industrialized Animal Farming Must Be at the Core of the Climate Agenda), מסנתז ראיות מ־47 מחקרים בינלאומיים, ומסיק כי הפחתת גידול בעלי החיים ואימוץ מערכות מזון מבוססות צמחים חיוניים לעמידה ביעדי האקלים העולמיים.

תובנות עיקריות:

• בכל המחקר העולמי, גידול בעלי חיים תורם כ־12-20% מכלל הפליטות של גזי החממה מדי שנה. המחקרים המקיפים ביותר מניבים את הנתונים הגבוהים ביותר.
• שיטות החשבונאות המודרניות ביותר, הכוללות את ההשפעות של כריתת יערות, מכמורת קרקעית והשפעות קירור ממזהמים אטמוספריים מסוימים, מגלות כי 52% מההתחממות הגלובלית כיום מיוחסת לחקלאות בעלי חיים.
• חקלאות בעלי חיים תופסת יותר מ־80% מהקרקע החקלאית ומספקת רק 18% מהקלוריות ו־37% מהחלבון הנצרך ברחבי העולם. הדבר מקשה את המענה לצרכים של אוכלוסייה עתידית הגדלה במהירות.
• בין ההשפעות הסביבתיות שמקורן במזון, המגזר יוצר 50% מהאטרופיקציה ו־32% מהחמצת הקרקע.
• אזורים המתפתחים במהירות, כולל כלכלות מתעוררות, צפויים לחוות את הגידול החד ביותר בפליטות בעלי חיים אלא אם מגמות הייצור ישתנו.
• מחקרים של מגוון ביולוגי מגלים שתזונה עתירת בשר עלולה ליצור אובדן מגוון ביולוגי גדול פי שלושה עד ארבעה בהשוואה לתזונה שעיקרה צמחים.

מדוע שינוי מבוסס צמחים חשוב

הניתוח מציג טיעון סביבתי משכנע לשינוי תזונתי. מעבר לדפוסי אכילה של צמחים יפחית במידה רבה את פליטת גזי החממה, יפחית את הלחץ על יערות ומערכות מים מתוקים וירסן את זיהום החומרים המזינים מגידולי מזון וזבל. שינוי כזה לא רק יפחית את השפעות האקלים אלא גם יעזור לשקם מערכות אקולוגיות ולהגן על חיות הבר.

לדברי המחברים, מסגרות אקלים גלובליות כגון ועידות אקלים ותוכניות לאומיות במסגרת הסכם פריז חייבות לשלב יעדים ברורים להפחתה של ייצור וצריכה של מוצרים מן החי. ללא התמודדות עם מגזר זה, הסיכוי להגביל את ההתחממות הגלובלית להרבה מתחת לשתי מעלות צלזיוס (שלא לדבר על 1.5 מעלות צלזיוס) נפגע מהותית.

כדי להיות יעילים והוגנים, מודגש בניתוח, הפתרונות חייבים להביא בחשבון גם את המציאות האזורית. בכלכלות מתפתחות, מעברים תזונתיים צריכים להתאים לביטחון תזונתי, להעדפות תרבותיות ולפרנסה שוויונית לחקלאים.

"הגיע הזמן לתשומת לב רבה יותר לחקלאות בעלי חיים באירועי מפתח של קביעת מדיניות אקלים וסביבה כגון COP30", אמרה המחברת הראשית, ג'ני מייס (Jenny Mace). "יהיה קשה מאוד להשיג יעדי אקלים וקיימות אחרים ללא צמצום ניכר של חקלאות בעלי חיים."

הווטרינר פרופסור אנדרו נייט אמר, כי "גידול בעלי חיים תעשייתי מייצג נקודה עיוורת קריטית במדיניות האקלים העולמית. עם זאת הצבת רפורמה במערכת המזון - במיוחד הפחתת מוצרים מן החי - במרכז הפעולה האקלימית, עשויה לפתוח יתרונות עצומים הן לאנשים והן לכדור הארץ."

המחברת השותפה פרננדה ויירה (Fernanda Vieira) מ־Sinergia Animal העירה, כי "חוות בקנה מידה תעשייתי הן מניע עמוק לאובדן המגוון הביולוגי, כריתת יערות, שינויי אקלים והופעתן של מחלות זואונוטיות. אם לא נצליח להתמודד עם הנושאים הקשורים זה בזה, הסיכוי להשיג התקדמות ממשית לקראת יעדי האקלים, הבריאות והקיימות שלנו יישאר מחוץ להישג ידנו."

צילום: Sustainable Pet Food Foundation