קמפיין ממיאמי למנהיגי COP30

הקמפיין "ההווה שלנו, העתיד של איקרוס" שנולד במיאמי ביץ' הפגיעה לאקלים והוגבר בשבוע האקלים בניו יורק, משתמש בסיפורים מרתקים כדי לחשוף כיצד העלייה בחום, העלייה של מפלס הים, הזיהום ומזג האוויר הקיצוני משפיעים על חייו של ילד, כדי לדרוש הפחתת פליטות ניתנת לאכיפה, סיום סובסידיות לדלקים מאובנים והגבלות על לובינג בתעשייה. הקמפיין מציג את העיכוב בפעילות האקלים מנקודת מבט אחרת, תוך התמקדות בהורים, בילדים ובסיפורים אנושיים באמצעות מיצב רגשי, עצומה עולמית ותחרות אומנות כדי לתרגם את הרגשות ללחץ אזרחי לקראת COP30.

על ידי קישור המיתוס של איקרוס למשבר האקלים, הקמפיין לא רק מעלה מודעות אלא גם מגייס תמיכה ציבורית ללחץ על מנהיגי העולם לפעול בנחישות. עד כה הוא השפיע על כ־38.2 מיליון אנשים בפלטפורמות מדיה דיגיטלית ומסורתית, קיבל עשרות אלפי עצומות, וזכה לאחרונה בשבעה פרסי LUUM (שניים זהב, חמישה כסף) שהוכרו בקטגוריות של מטרות, זכויות אדם ובריאות.

הקמפיין נתמך על ידי Zubi, סוכנות קריאייטיב המתמחה בעבודה בעלת השפעה תרבותית, ועל ידי VoLo, קרן פילנתרופית משפחתית המקדמת פתרונות אקלים מבוססי ראיות וחינוך קהילתי.

"הזכייה ב־LUUM מאשרת משהו שכבר האמנו בו: אומנות עשויה להניע אנשים... ואנשים מזיזים מדיניות", אמרה יוקה ארדיטי־רושה, מנכ"לית מכון CLEO. "היום, כשהמנהיגים מתכנסים בברזיל, אנו מבקשים מהם לקבל את ההחלטות הקשות: להפחית את פליטות התחממות כדור הארץ, לסיים את הסובסידיות של משלמי המיסים לזיהום מדלקים מאובנים, ולהרחיק לוביסטים בתעשייה משיחות האקלים הגלובליות. מנהיגי העולם: אתם שומרי העתיד, לא המכריזים עליו במכירה פומבית. ב־COP30 בחרו בילדים על פני רווחי התאגידים. כל פעימת לב חשובה."

"ארגון CLEO השתמש במיומנות במיתוס איקרוס כמשל מתאים למשבר האקלים. כמו שכנפיו של איקרוס נמסו כשהוא טס קרוב מדי לשמש, כוכב הלכת שלנו עלול לסבול מגורל דומה אם נתעלם מאזהרות המדענים. איקרוס כילד מסמל את הדור הבא שיירש את העולם שיעוצב על ידי הבחירות של היום", אמרה תאיס לופז ווגל, מייסדת שותפה ונאמנת של קרן VoLo.

"אני חושב שכבני אדם נעשינו אדישים למסרים. אנחנו מוצפים במידע כל יום, קשורים למסכים מרובים וכבר לא מקשיבים באמת. נהיינו חסינים. כדי לפרוץ את הרעש הזה, אנחנו חייבים להיות משנים ובלתי צפויים. הגישה שלנו הייתה להשתמש ב'קול' שאינו מדבר במילים, אבל חייו נשאו את המסר." אמר איוון קאלה, סגן נשיא מנהל קריאייטיב בכיר ב־Zubi

דרישות המדיניות ב־COP30

• הפחתת פליטות מהירה ואכיפות ומסלול מואץ להפסקת השימוש בדלקים מאובנים.
• סיום הסובסידיות לדלקים מאובנים ולמימון ציבורי שמעודד זיהום הגורם להתחממות כדור הארץ.
• אמצעי הגנה המגבילים את השפעתם של אינטרסים מיוחדים ומונעים מלובינג של תעשיית הדלקים לעצב את משא ומתן האקלים של האו"ם.

המימון הציבורי ממשיך לתמוך בבעיה: דלקים מאובנים מקבלים כ־1.5 טריליון דולר בשנה בסובסידיות ישירות, וכאשר כוללים עלויות עקיפות כגון נזקי בריאות ואקלים, התמיכה מגיעה לשבעה טריליון דולר בשנה. יש גם נוכחות בעלת משמעות של לובי הדלקים המאובנים ב־COP30 - מחסום פוליטי וכלכלי כפול למשא ומתן הזה והסיבה לחשיבותו הרבה של הקמפיין הזה עכשיו.

ערים ואזורים כגון מיאמי כבר מתמודדים עם עלויות גוברות וסיכון מוגבר לאסונות: תעריפים של ביטוחי דירות, עומס על התשתיות, עקירה והשפעות שאינן פרופורציונליות על קהילות בחזית. ההחלטות הפוליטיות שנעשו החודש יקבעו אם מדינות יזרזו מעבר הוגן או יעצימו את הנזק לדורות הבאים. הזמן הוא עכשיו. מאוחר יותר יהיה מאוחר מדי.

נשיא COP30: סלקו את הלוביסטים והפסיקו את הסובסידיות: act4icarus.org

צילום: The CLEO Institute