תקדים: פיצויים על פליטות במלחמה
אוקראינה מגבירה את מאמציה לחשב את הנזק הסביבתי שנגרם מאז פלישת רוסיה בפברואר 2022, ומתכוונת לדרוש פיצוי חסר תקדים בגובה כמעט 44 מיליארד דולר בעבור פליטות גזי חממה שנוספו במהלך הלחימה. לראשונה, מדינה תובעת את יריבתה על פליטות מזהמות שנוצרו עקב פעולות צבאיות, שימוש אינטנסיבי בחומרי גלם עתירי אנרגיה והרס נרחב של יערות ושטחים טבעיים.
על פי המומחה ההולנדי לאמידת פחמן, לנארד דה קלרק (Lennard de Klerk), הלחימה יצרה כ־237 מיליון טונות של פחמן דו־חמצני - כמות המקבילה לפליטות השנתיות של מדינות בסדר גודל של אירלנד, בלגיה ואוסטריה יחד. החישוב כולל פעילות ישירה של הצבא, שימוש במלט ופלדה בביצורים וציוד, דלקים מאובנים לכלי רכב ולמערכות לחימה וכן הרס יערות שעלו באש בעקבות הפגזות. הנזק הכספי חושב לפי אומדן "העלות החברתית של הפחמן" ומסתכם ב־185 דולר לטונה. על בסיס זה הגיעה אוקראינה לסכום הדרישה הכולל.
נזק סביבתי רחב היקף
פבלו קרטשוב (Pavlo Kartashov), סגן שר הכלכלה, איכות הסביבה והחקלאות של אוקראינה, אמר בראיון כי לצד נזקי הפליטות נגרם הרס מסיבי של יערות, שטחי חקלאות ומקורות מים. היקף הזיהום והפסולת שנוצרו יישאר דורות קדימה.
התביעה תוגש למנגנון פיצויים חדש שמקימה מועצת אירופה, שכבר קיבל יותר מ־70 אלף תביעות פרטיות מאוקראינים שנפגעו במלחמה. המנגנון יאפשר גם לגופים עסקיים ומוסדיים להגיש תביעות, והוועדה שתוקם תקבע אילו מהן יוכרו.
למרות התקדמות במסלול המשפטי, עדיין לא ברור מה מקור הכסף לצורך תשלום. דה קלרק מציע כי נכסים רוסיים המוקפאים ברחבי העולם, המוערכים בעשרות מיליארדי דולרים, ישמשו מקור מימון אפשרי, אך הדבר מצריך החלטות משפטיות ומדיניות בעלות משמעות.
נציג במשלחת הרוסית לכנס האקלים העולמי COP30 סירב להגיב. רוסיה אמנם מתמודדת עם תביעות רבות בזירה הבינלאומית, אך תביעה המבוססת על נזקי פליטות ועלות אקלימית היא תקדים שעשוי להיות לו השלכות על סכסוכים עתידיים ברחבי העולם.
המקרה האוקראיני עשוי להציב מודל למדינות הסובלות מנזקי מלחמה, במיוחד בעידן שבו העלות האקלימית של פעולות צבאיות נהפכת לנושא מרכזי באמנות בינלאומיות ובדיוני אקלים. אם התביעה תתקבל, היא עשויה להגדיר מחדש את האחריות הסביבתית בסכסוכים בינלאומיים ולהפוך את נזקי הפליטות לחלק בלתי נפרד ממשוואת הפיצויים לאחר מלחמות.
צילום: רויטרס
