מהפכת מזון בריא של דנמרק
על רקע הנתון הרווח כי שרשראות האספקה של משק החי אחראיות ל־14.5% מפליטות גזי החממה העולמיות, דנמרק משקיעה משאבים אדירים בהסבה אקולוגית של מגזרי המזון והחקלאות שלה כדי להפוך את המדינה למובילה עולמית בתחום המזון מבוסס הצומח.
שני בכירים דנים הציגו את המאמצים של ארצם להפחית את התלות בחלבונים מהחי לטובת חלבונים מהצומח במסגרת "הפורום הגלובלי לחלבונים מבוססי צומח וחלבונים אלטרנטיביים" שהתקיים בדצמבר 2025 בצפון קרוליינה. קנת' מדסן (Kenneth Madsen), ראש מחלקת סחר וגיאופוליטיקה במועצת החקלאות והמזון הדנית, ויפה פטרסן (Jeppe Petersen), נספח מיוחד למזון וחקלאות במשרד החוץ הדני, הדגישו כי למרות שחלק מהמרכיבים בתוכנית אינם ניתנים ליישום ישיר בארצות הברית, הם עשויים לשמש מודל להשראה.
בשנת 2024 הציגה דנמרק את "הסכם המשולש הירוק". מדובר במדיניות האקלים החקלאית המקיפה הראשונה בעולם, המתמקדת בטרנספורמציה של שיטות החקלאות ושימושי הקרקע. ההסכם ייצר שיתוף פעולה ייחודי של הממשלה, החקלאים וארגונים סביבתיים, בהם החברה הדנית לשימור הטבע.
עוד קודם לכן, באוקטובר 2023, פרסם משרד המזון, החקלאות והדייג את תוכנית הפעולה הלאומית למזון מבוסס צומח. התוכנית מתווה מפת דרכים להגדלה ניכרת של שיעור המזון הצמחי בתזונה הלאומית כדי לצמצם את פליטות הפחמן, לשפר את בריאות הציבור וליצור הזדמנויות כלכליות בתעשייה הצומחת גלובלית.
אחת העדיפויות המרכזיות בתוכנית, כפי שהסבירו מדסן ופטרסן, הייתה גיבוש הסכם רכש ציבורי להגברת השימוש בארוחות אורגניות ועשירות בצומח במוסדות ציבור. מהלך זה הביא להגשת כ־1.03 מיליון ארוחות מדי יום ברחבי המדינה. לדברי מדסן, "133 מוצרים חדשים מהצומח הוכנסו לבתי הספר, מה שהביא לעלייה של 24% בצריכת מזון זה בקרב התלמידים." עדיפות נוספת היא הקמת קרן ציבורית ייעודית בגיבוי של 90.6 מיליון אירו לשנים 2023-2030 כדי להפחית את פליטות הפחמן ב־70%, תוך שילוב גורמי מחקר, אקדמיה, קמעונאות וצרכנות.
התוכנית כוללת יעדים שאפתניים נוספים, בהם החזרת 15% מהקרקע החקלאית למצבה הטבעי תחת העיקרון של "לייצר יותר בפחות", בליווי ועדות מייעצות של חקלאים ורשויות. עם זאת המעבר מציב אתגרים תרבותיים וכלכליים ממשיים. בדומה לאזורים רבים בארה"ב, לדנמרק מגזר בעלי חיים מושרש שהוא עוגן כלכלי קריטי, והמדינה מייצאת כ־80% מהתפוקה החקלאית שלה, בכלל זה חזיר, בקר, עוף ומוצרי חלב.
למרות הקשיים, נרשמת התקדמות בשטח. המדינה הצליחה לנהל משא ומתן מוצלח על מיסוי פליטות חקלאיות מול שחקני מפתח בתעשייה. עם זאת החקלאים מביעים חשש לגבי מימון המערכות להפחתת פליטות פחמן ויכולתם להישאר תחרותיים מול מדינות גדולות ביבשת כגון פולין. מדסן מעריך, כי דנמרק תוכל להשיג כחצי מיעד הפחתת הפליטות באמצעות האמצעים הקיימים, אך תידרש לטכנולוגיות חדשות כדי להשלים את המשימה. לשם כך, ולצורך המשך קידום מזון בר־קיימה, שיתופי פעולה ציבוריים־פרטיים יהיו חיוניים להצלחת המהלך.
