דוח הניטור הלאומי של הים התיכון ל־2024
המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות והמכון לחקר ימים ואגמים לישראל מפרסמים את דוח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2024, המציג תמונה מדאיגה על מצב הים התיכון של ישראל. ממצאי הדוח מלמדים שהטמפרטורה של שכבת המים העליונה בים התיכון עולה בקצב של 0.05 מעלות צלזיוס בשנה. נרשמו גם עלייה של 15 ס"מ במפלס הים מאז 1992 לצד המשך העלייה במליחות והחמצת מי הים. כל זה בגלל שינויי האקלים ברמה עולמית. עם זאת הדוח מלמד גם על כמה מגמות חיוביות כגון התאוששות חילזון הצינוריר הבונה, שהוא מין חשוב האחראי לבניית הכרכוב של טבלאות הגידוד ומספק להן הגנה משבירה על ידי הגלים. הדוח נועד לשמש כלי מרכזי לתכנון מדיניות סביבתית, קבלת החלטות ותכנון ארוך טווח להגנת הסביבה הימית.
תוכנית הניטור הלאומית המורחבת של ישראל פועלת מאז 2019 במימון משותף של הקרן למניעת זיהום ים במשרד להגנת הסביבה ושל משרד האנרגיה והתשתיות. על הביצוע אֲמונה החברה לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל), על פי מחויבותה של מדינת ישראל לאמנת ברצלונה. התוכנית מאחדת את תוכנית הניטור של מֵימֵי חוֹפִין של המשרד להגנת הסביבה מאז שנת 1978 ואת ניטור ים עמוק של משרד האנרגיה והתשתיות מאז 2012. מדי שנה הגופים מפרסמים את דוח הניטור, שבו מוצג מידע על מגמות שינויי האקלים, זיהום הים והמגוון הביולוגי בים.
את התוכנית מובילים לשכת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה ויחידת המדען הראשי לצד מִינהל אוצרות טבע של משרד האנרגיה והתשתיות והיחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה. יחד הם מנחים ומרכזים את מימוש התוכנית השנתית - מרכיב מהותי בקבלת החלטות בדבר הסביבה הימית והחופית בישראל. ממצאי הניטור מייצרים בסיס מידע ארוך טווח של מצב הסביבה הימית, וכך משפיעים על קביעת המדיניות הסביבתית, תכנון רגולציה (אסדרה) ואכיפה בראייה רוחבית ועתידית.
ניטור ים התיכון לשנת 2024. צילום: גיא רענן, המכון לחקר ימים ואגמים לישראל
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "דוח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2024 ממחיש באופן חד וברור את האתגרים המורכבים העומדים בפני הסביבה הימית של ישראל: התחממות, זיהום ופסולת לצד לחץ גובר על המגוון הביולוגי. ממצאי הדוח מחזקים את הצורך בצמצום מתמשך של מקורות הזיהום ובהפחתת הלחצים האנושיים על הים והחופים."
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "משרד האנרגיה והתשתיות משקיע תקציבים גדולים בניטור הים העמוק כדי להבטיח פיתוח מבוסס ידע ונתוני מעקב אחרי שינויים, במיוחד בתקופה מאתגרת של שינויי האקלים ושינויים טכנולוגיים המתרחשים ביבשה ובים. משרד האנרגיה אמון על פיתוח תשתיות אנרגיה בים כגון פיתוח תגליות הגז, קירור תחנות כוח והתפלת מי ים. המרחב הימי של ישראל הוא משאב לאומי שעשוי לשמש בעתיד גם כשטח לפיתוח כלכלה כחולה באמצעות טכנולוגיות התורמות לעמידת מדינת ישראל ביעדי אנרגיה והאקלים בדרך בת־קיימה, תוך שמירה על המצב הסביבתי של הים התיכון בהתאם לאמנות בינלאומיות ותוך שמירה על בטיחות התשתיות הלאומיות בים. פיתוח בר־קיימה נשען על מידע שנצבר לאורך זמן."
אלון זס"ק, מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים לישראל: "תוכנית הניטור הלאומית שמבצע המכון לחקר ימים ואגמים לישראל היא תשתית מדעית ארוכת טווח, הפועלת ברציפות עשרות שנים ומשמשת נדבך מרכזי במחויבותה של מדינת ישראל לאמנת ברצלונה. גם בשנת 2024, תחת מגבלות מהותיות ובהן אתגרים ביטחוניים, שיבושי ניווט GPS ומגבלות מעבדתיות, החוקרים והחוקרות של המכון וצוותי הים פעלו במאמץ מקצועי מתמשך כדי לשמור על רצף הנתונים ועל איכותם, מתוך הבנה של חשיבותו של מידע אמין לאורך זמן.
"ממצאי דוח 2024 מלמדים על המשך התחממות מי הים התיכון בקצב גבוה, על עלייה מואצת במפלס הים ועל העמקת תהליכים של חדירת מינים פולשים והיעלמות מינים מקומיים. תהליכים אלה משנים את מבנה המערכת האקולוגית הימית באזורנו. לצד זאת הדוח מתעד מגמות חיוביות נקודתיות, ובהן שיפור באיכות המים בדרום מפרץ חיפה, התאוששות של מינים מהותיים לבתי הגידול החופיים וירידה בשיעור שקיות הפלסטיק בחופים, המלמדת על תרומתם של צעדי מדיניות, רגולציה ואכיפה מבוססי מדע.
"הנתונים שהמכון מפיק במסגרת תוכנית הניטור הם כלי מרכזי לתמיכה בקבלת החלטות ומעקב אחר יעילות קבלת ההחלטות בטווח הארוך, להערכת סיכונים סביבתיים ובריאותיים ולתכנון ארוך טווח של ניהול משאבי הים. בעידן של שינויי אקלים מואצים ולחצים אנושיים גוברים, המשך ההשקעה בניטור מדעי רציף הוא תנאי הכרחי לשמירה על חוסנה של הסביבה הימית בישראל וליכולת להתמודד עם אתגרי העתיד."
ניטור ים התיכון לשנת 2024. צילום: גיא רענן, המכון לחקר ימים ואגמים לישראל
