דוח מצב הטבע 2023 - המגוון הביולוגי בישראל
דו"ח מצב הטבע 2023, כרך המגוון הביולוגי, מציג תמונת מצב לאחר עשור של ניטור הטבע בישראל, עם דגש בהשפעת פעילות האדם על צמחים ובעלי חיים והשפעתם הישירה והעקיפה של יישובים וחקלאות.
דו"חות מצב הטבע של המארג - התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע - מציגים מגמות ותהליכים במערכות האקולוגיות בארץ ונותנים תמונת מצב של הטבע בישראל. הדו"חות נועדו לשמש בסיס מדעי לגיבוש ממשקים לניהול מושכל ובר-קיימה של שטחים פתוחים ושל המגוון הביולוגי בישראל.
המארג הוא התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המשרד להגנת הסביבה, קרן קיימת לישראל ורשות הטבע והגנים (רט"ג).
בדו"ח שהתפרסם כעת (מאי 2024) מובאים ממצאי תוכנית הניטור היבשתית הלאומית: תמונת מצב ארצית הכוללת צומח, פרפרים, זוחלים, עופות ויונקים, מצב המגוון הביולוגי ביחידות הניטור החורש הים-תיכוני, היער המחטני הנטוע, בתות בני-שיח ובתות עשבוניות, חולות מישור החוף, ספר המדבר, מישורי הלס בצפון הנגב, חולות מערב הנגב, הר הנגב והדרום הצחיח. הדו"ח מתייחס גם לממצאי תוכניות ניטור ממקורות אחדים, בהם ספירות חיות בר של רשות הטבע והגנים ותוכניות ניטור אקווטיות: נחלים (המרכז לאקולוגיה אקווטית, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט), כינרת (המעבדה לחקר הכינרת, חקר ימים ואגמים לישראל), הים התיכון (חקר ימים ואגמים לישראל) וים סוף - מפרץ אילת (המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת).
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "כשרה להגנת הסביבה, הגדרתי את שמירת הטבע כאחת המטרות המרכזיות בפעילות המשרד. החדשות הטובות העולות מהדוח הן שיש עלייה בגודל האוכלוסיות של חלק מהמינים המצויים בסכנת הכחדה כגון יעל, צבאים, צבועים וחוגלות. מגמה חיובית נוספת היא עלייה במספר קיני צב הים החום וצב הים הירוק. מגמות אלו הן אינדיקציה טובה למאמצי שמירת הטבע של כל הגופים האמונים על כך ולחשיבות השטחים המוגנים.
"עם זאת הדוח מציג תמונה מדאיגה ומלמד אותנו בין השאר על היקף הירידה בשטח בתי הגידול הייחודיים וירידה בשפע המינים המיוחדים לצד המשך מגמת ההתפשטות של מינים פולשים ומינים מלווי אדם. מגמה שלילית נוספת היא שינוי בעונתיות של הפרפרים. הדבר משמש עדות חזקה ראשונה להשפעות של שינוי האקלים על הטבע הישראלי. אלו רק דוגמאות מהמידע הרב שיש בדוח, וחשוב שהוא יונגש לציבור ולמגזרים בעלי השפעה על השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי.
"המשרד להגנת הסביבה ימשיך, בעזרת המארג, לבנות את בסיס הידע על מצב הטבע, כדי להעלות את המודעות לחשיבות הטבע בישראל. ישראל, כמו כל מדינות העולם, תמשיך לפעול למניעת המשך ההתדרדרות של המערכות האקולוגיות המספקות שירותים חיוניים לאדם."
יו"ר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, פרופ' תמר דיין: "לדו"ח מצב הטבע 2023 חשיבות גדולה במיוחד, משום שהוא מסכם עשור של ניטור של המגוון הביולוגי היבשתי, המאפשר לנו לעקוב אחר מגמות במערכות האקולוגיות ובאיומים על המגוון הביולוגי על ציר הזמן. הדוח גם כולל תוצאות של תוכניות ניטור של נחלי ישראל, הכינרת, הים התיכון ומפרץ אילת, ולפיכך מציג תמונה מקיפה של מצב הטבע.
"למרות מגמות חיוביות בכמה מינים הנמצאים בסיכון, מרבית המדדים מדאיגים ביותר. מכיוון שהמגוון הביולוגי חיוני לבריאותנו ולרווחתנו, לכלכלת האדם ולאיכות חיי הציבור, על רקע הלחצים העצומים על השטחים הפתוחים ועקב איומים רבים אחרים, בהם משבר האקלים, דו"ח זה והדו"חות הבאים אחריו צריכים לשמש בסיס לקבלת החלטות מבוססות ידע של משאבי הטבע."
היערן הראשי של קק"ל, ד"ר גלעד אוסטרובסקי: "קרן קיימת לישראל רואה חשיבות רבה בניטור העקבי והרב-שנתי להבנת מצב המערכות האקולוגיות בישראל. התמונה שעולה בדוח מצב הטבע מדאיגה. אנחנו רואים ירידה בשפע הפרטים בעולם החי והצומח לצד עלייה ניכרת בנוכחות של מינים פולשים. ממצאים אלה מחייבים אותנו לפעול לשמירה על השטחים הפתוחים, במיוחד על בתי גידול ייחודיים ומינים בסכנת הכחדה. קק"ל משקיעה מאמצים רבים בהגנה על שטחי היער ובהרחבתם, וכן בהעמקת הגישה שלנו לניהול יער בר-קיימה שחותר להשגת מורכבות, מגוון ביולוגי ושמירה על ערכי טבע לצד שירותי מערכת נוספים הייחודיים ליער."
המדען הראשי ברשות הטבע והגנים, ד"ר יהושע שקדי: "דו"ח מצב הטבע הוא אבן יסוד בהבנת השינויים בטבע הישראלי. השינויים מיום ליום אינם גדולים, אך מבט רחב על השינויים לאורך עשור וחצי כמעט, עשוי לשמש אותנו להבנת מגמות במגוון הביולוגי. שיתוף הפעולה בין כל הגופים שהשתתפו ביצירת הדו"ח מביא לאחידות ולהסכמה נדירה בתחום שלעיתים נוטה לבדלנות ולחילוקי דעות.
"דו"חות המארג מכסים מערכות אקולוגיות יבשתיות רבות. היכולות של המארג לאסוף נתונים מהשטח, לנתח נתונים ולהציגם באופן מדויק ככל האפשר, נותן לגופים מנהלי השטח כלים חשובים בקבלת החלטות לגבי הנושאים והמקומות שבהם צריך להתערב בתהליכים הטבעיים."
עיקרי הדו"ח:
- בתשע השנים האחרונות חלה ירידה של 17% בשפע הפרטים של העופות המקננים בישראל - קצב מהיר פי ארבעה מזה שבאירופה.
- 65 מינים (כשליש) ממיני העופות המקננים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה.
- בתשע השנים האחרונות חלה ירידה בשפע הפרטים של מיני עופות האופייניים לבתה.
- חלה ירידה בשפע הפרטים של מינים מלווי אדם: ירגזי מצוי, שחרור, תור מצוי וצוצלת.
- שפע הפרטים של המיינה המצויה, מין פולש, עלה ב-585% (פי שבעה) בתשע השנים האחרונות.
- ב-13 השנים האחרונות חלה ירידה של 34% בשפע הפרטים של הפרפרים.
- תקופה שיא הפעילות של הפרפרים התאחרה ב-30 יום ב-13 השנים האחרונות, כנראה בגלל שינוי האקלים.
- 51 מינים (יותר מ-שליש) ממיני הפרפרים נמצאים בסכנת הכחדה.
- 61 מיני צמחים פולשים התבססו בישראל.
- בשני העשורים האחרונים חלה עלייה בשפע הפרטים של יעל נובי, צבי ישראלי, צבי הנגב וצבי שיטים.
- בעשור האחרון חלה עלייה בשפע הפרטים של תן זהוב, זאב אפור ושועל מצוי בשל הגדלת זמינות המזון מפסולת ומחקלאות.
- 61 מיני יונקים (יותר מ-50%) נמצאים בסכנת הכחדה.
- פחות מ-4% (5.2 קמ"ר) מהשטח הטבעי הנוכחי בחולות מישור החוף - שהן בית גידול לצמחים ובעלי חיים ייחודיים - נותר כדיונות פעילות ללא צומח.
אירוע פרסום הדוח. מימין לשמאל: יו"ר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, פרופ' תמר דיין; מנכ"לית רט"ג רעיה שורקי, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן; יו"רית קרן קימת לישראל יפעת עובדיה לוסקי עם הדוח. צילום: ניר שמול
