חוק השקיות מנע היווצרות פסולת שקיות

בשקיות הפלסטיק החד-פעמיות משתמשים רק כמה דקות, אבל לוקח להן מאות שנים להתכלות, ובינתיים הן מזהמות את השטחים הפתוחים ומקורות המים. ב-3 ביולי חל היום הבין-לאומי ללא שקיות פלסטיק חד פעמיות. מהנתונים של המשרד להגנת הסביבה עולה, כי חוק השקיות שחוקק ב-2016 ממשיך להביא להפחתת צריכת שקיות מפלסטיק.

המשרד להגנת הסביבה פרסם את דוח יישום חוק השקיות לשנת 2022. בשנה זו מכרו הקמעונאים הגדולים לצרכנים 474 מיליון שקיות מפלסטיק - הפחתה של 73% בצריכת השקיות לעומת שנת 2016, בטרם נכנס החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות, שבה רכשו הקמעונאים הגדולים לחלוקה 1.754 מיליארד שקיות. בשנת 2021 היה ההיקף הנמכר 501 מיליון שקיות, ירידה של 71% בהשוואה לשנת 2016, כלומר הירידה בהיקף הצריכה של השקיות העמיקה ב-2022 ב-5%.

הדיווחים השנתיים של הרשתות הקמעונאיות הגדולות שהחוק חל עליהן מבוקרים על ידי רואי חשבון. החוק חל על קמעונאים המוגדרים גדולים לפי רשות התחרות לשנת 2021. הדוח כולל מכירת שקיות של 23 קמעונאים גדולים.

עוד עולה מהדוח, כי בשנת 2022 רכשו הקמעונאים 5,494 טונות שקיות לעומת 9,650 טונות שקיות בשנת 2016 - שנת המקור. הצמצום בצריכת שקיות באמצעות החוק מנע היווצרות פסולת שקיות בהיקף של 4,156 טונות.

לאורך השנים גדלה האוכלוסייה. כדי לנתח את השינוי הריאלי, המביא בחשבון גידול במכר במשק הקמעונאי בישראל מ-2016 ל-2022, ביצע המשרד חישוב הכולל נטרול של גידול במספר השקיות יחסית לגידול הריאלי בצריכה קמעונאית. לאחר ההתאמה הריאלית, אפשר לראות כי הישג הצמצום ממשיך עם ירידה של 76% ב-2022 בהשוואה לשנת הבסיס.

החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות נועד להביא לצמצום השימוש בשקיות, ולהפחית את כמות הפסולת הנוצרת בעקבות השימוש בהן ואת ההשפעות הסביבתיות השליליות של פסולת זו, בין השאר באמצעות הגבלת החלוקה של שקיות נשיאה חד-פעמיות בידי עוסקים ללא תמורה ובאמצעות הטלת היטל בעד מכירתן.

עם כניסת החוק לתוקף, בשנת 2017, חלה הפחתה ניכרת בצריכת השקיות בישראל וההישג נשמר עד היום, ללא תנודות של ממש. כל ההיטלים הכספיים שהצרכנים משלמים בעבור שקיות הפלסטיק החד-פעמיות, משמשים למטרות שנקבעו בחוק, בהן עידוד השימוש באמצעי נשיאה רב-פעמיים, חינוך והסברה וניקוי חופי הים.

מהדוח של המשרד להגנת הסביבה עולה, כי נמצא פער בין מספר השקיות שרכשו הקמעונאים לבין מספר השקיות שהם דיווחו כי מכרו. הדבר עשוי ללמד על רכישה היוצרת מלאי בחנויות. המשרד דרש אסמכתאות מהקמעונאיות הגדולות כדי לוודא כי הפער מקורו אכן במלאי ולא בחלוקת שקיות ללא גביית היטל ובניגוד לחוק.

כאשר משתמשים בשקית חד-פעמית, יש למחזר אותה לפח הכתום בגמר השימוש. פסולת זו מתמיינת בתחנות מעבר ייעודיות, שבהן השקיות מופרדות משאר פסולת האריזות ומועברות למיחזור. שקיות אלה יכולות לשמש בין השאר לייצור כבלים לתקשורת וליריעות פלסטיק.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "ניקיון המרחב הציבורי, השטחים הפתוחים, החופים והים, מתחיל בהרגלי צריכה נכונים, והדבר הנכון ביותר הוא למנוע במקור את היווצרות הפסולת על ידי מעבר לשימוש בסלים רב-פעמיים ובכלים רב-פעמיים. ההפחתה בכמות השקיות הנרכשות על ידי הציבור והקמעונאים בשנים האחרונות מלמדת שחקיקה נכונה ופעולות להעלאת המודעות בקרב הציבור, משנים הרגלי צריכה ומסייעים להפוך את הסביבה לנקייה יותר."

אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר במשרד להגנת הסביבה וממונה על חוק השקיות: "נתוני הדוח מלמדים, כי הציבור ממשיך לחשוב פעמיים לפני השימוש החד-פעמי בשקית, וכך נשמרה מגמת הצמצום בהפחתת השימוש בשקיות פלסטיק חד-פעמיות. שקיות אלו יוצרות כמות פסולת גדולה, מזהמות את הסביבה ופוגעות בניקיון המרחב הציבורי. אנו פועלים מול הקמעונאים אשר אינם ממלאים את חובתם על פי חוק."