לקט נתונים לרגל יום איכות הסביבה הבין-לאומי

בשנים האחרונות גוברת בישראל המודעות לאיכות הסביבה, הבאה לידי ביטוי בהיבטים רבים ומגוונים בחיינו, מאיכות האוויר שאנו נושמים, רמת הרעש שאליה אנו נחשפים, טיפול בפסולת ובשפכים הנוצרים במגזרי המשק ועד שמירה על הסביבה והעלות הכרוכה בה. לרגל יום איכות הסביבה העולמי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציגה מבחר נתונים בנושא: פליטות מזהמי אוויר וגזי חממה, הוצאות על הגנה על הסביבה במגזר הציבורי ובתעשייה, מִחזור פסולת ושביעות רצון של הציבור בנושאים איכות אוויר ורעש.

פליטות מזהמי אוויר

בפליטות מזהמי אוויר משריפת דלק חלה ירידה מתמשכת לאורך השנים 2022-2000. בשנים אלו נצפו מגמות ירידה בפליטות של מזהמי האוויר האלה: פחמן חד-חמצני - CO (ירידה של 65%), גופרית דו-חמצנית - SO₂ (92%), תחמוצות חנקן - NOX (68%), פחמימנים - HC (50%), חומר חלקיקי מרחף - SPM (85%) ועופרת - Pb (87%). ירידה זו בפליטות נוצרה בשני ענפים עיקריים המשפיעים על כל הפליטות של מזהמי האוויר - ייצור חשמל ותחבורה יבשתית.

הפליטות מייצור חשמל ירדו בעקבות הצמצום בשריפת פחם ומוצרי נפט והמעבר לשריפת גז טבעי לייצור חשמל. ירידה זו נובעת מתכולת גופרית נמוכה בגז הטבעי לעומת פחם, ויעילות יתרה של תהליך השריפה של הגז הטבעי. בשנים 2022-2000 ירדו פליטות גופרית דו-חמצנית ותחמוצות חנקן משריפת פחם לייצור חשמל ב-87% וב-74%, בהתאמה.

בשנים אלו חלה ירידה של 65% בפליטות הפחמן החד-חמצני, הנוצרות בעיקר משריפת בנזין לתחבורה יבשתית. ירידה זו נובעת מהתווספות של רכבים מזהמים פחות למצבת כלי הרכב, ומגריעה של כלי רכב מזהמים יותר. כמו כן ירידה בפליטות גופרית דו-חמצנית ועופרת מתחבורה נבעה משיפור הדלק לתחבורה.

תרשים 1 - פליטות של מזהמי אוויר משריפת דלקים, 2022-2000

פליטות גזי חממה

סך הפליטות של גזי החממה בשנת 2022 עלה ב-4.3% לעומת סך הפליטות בשנת 2008. בין השנים האלו נצפתה מגמה מעורבת, בעיקר בשל שינויים בתמהיל הדלק ששימש לייצור חשמל והמעבר לשימוש בגז טבעי.

שריפת דלק היא מקור הפליטה העיקרי של גזי חממה (77.5%), ומתוכה 45.2% מהפליטות הן משריפת דלק בענפי האנרגיה (ייצור חשמל וזיקוק דלק). מקורות פליטה גדולים נוספים הם טיפול בפסולת (10.2%) ושימוש בגזי חממה המכילים פלואור והמשמשים בעיקר לקירור ולמיזוג אוויר (6.2%). משנת 2008 חלה עלייה מתמשכת בפליטות מגזים המכילים פלואור (154.8%) ובפליטות מהטמנת פסולת (30.8%).

תרשים 2 - פליטות של גזי חממה לפי מקור, 2022

בהשוואה בין-לאומית לשנת 2021 נמצא, כי פליטת גזי החממה לנפש בישראל הייתה 8.39 טונות (8.36 טונות, כולל פליטות וקליטות משינוי שימושי קרקע ויערנות) לעומת 10.86 טונות בממוצע במדינות ה-OECD.

תרשים 3 - פליטות של גזי חממה לנפש בישראל ובמדינות ה-OECD, 2021

עמדות לגבי זיהום אוויר ורעש

בשנת 2023 ל-28.0% מבני 20 ומעלה הפריע זיהום האוויר באזור מגוריהם. בערים הגדולות, האחוזים הגבוהים ביותר היו בחדרה (42.9%), בתל אביב-יפו (41.4%), באשקלון (37.5%) ובאשדוד (37.4%). לעומת זאת בירושלים רק ל-13.6% מבני 20 ומעלה הפריע זיהום האוויר באזור מגוריהם (ל-16.7% מהיהודים ול-8.7% מהערבים).

תרשים 4 - בני 20 ומעלה שמפריע להם זיהום האוויר באזור מגוריהם בערים הגדולות (יותר מ-100 אלף תושבים), 2023

בשנת 2023 ל-30.5% מבני 20 ומעלה הפריע רעש מחוץ לדירה. בערים הגדולות האחוז הגבוה ביותר של בני 20 ומעלה שרעש מחוץ לדירה הפריע להם מכל התושבים נמצא בתל אביב-יפו (51.7%), והנמוך ביותר - בית שמש (23.8%).

תרשים 5 - בני 20 ומעלה שרעש מחוץ לדירת מגוריהם מפריע להם בערים הגדולות (יותר מ-100 אלף תושבים), 2023

הוצאה על שמירה על הסביבה

לצד ההשלכות של פעילות האדם על איכות הסביבה מתבצעות פעולות לשמירה עליה. לפעולות אלו נדרשת הוצאה כספית לא מבוטלת במגזרי המשק למיניהם. בשנת 2021 ההוצאה על שמירה על הסביבה במגזר הציבורי הייתה 16.7 מיליארד ש"ח. רוב ההוצאה במגזר הציבורי היה על טיפול בפסולת (39.7%), טיפול בשפכים (27.0%) ושמירה על החי, הצומח והנוף (26.2%).

תרשים 6 - הוצאה על שמירה על הסביבה במגזר הציבורי לפי תחום סביבתי, 2021

מִחזור פסולת ברשויות המקומיות

בשנת 2022 נאספו ברשויות המקומיות בישראל 6.19 מיליון טונות פסולת (652 ק"ג לנפש בשנה), ירידה של 1.4% לעומת השנה הקודמת.

המִחזור מתבצע בשני אופנים:

• הפרדה למִחזור במקור (20% מסך המִחזור): הפרדה במקור של החומרים המיועדים למִחזור על ידי התושבים והעברתם ישירות למפעלי המִחזור.
• הפרדה למִחזור בתחנת מעבר (80% מסך המִחזור): מיון הפסולת המעורבת הנאספת ממשקי הבית בתחנות מיון ייעודיות, הפרדת החומרים הראויים למִחזור מתוכה והעברתם למפעלי המִחזור.

אחוז הפסולת ברשויות המקומיות שהועבר למִחזור בשנת 2022 היה 24.3% - 1.5 מיליון טונות, מהן 258.8 אלף טונות של נייר, עיתון וקרטון ו-589.9 אלף טונות של חומר אורגני.

תרשים 7 - פסולת שהועברה למִחזור ברשויות המקומיות לפי סוג, 2022

מהערים הגדולות, אחוז המִחזור הגבוה ביותר בשנת 2022 (כולל מִחזור במקור ובתחנות מעבר) היה בירושלים (41.0%), בבת ים (40.3%), בחולון (40.2%), בתל אביב-יפו (39.7%) וברמת גן (39.6%).

תרשים 8 - אחוז המִחזור בערים הגדולות (יותר מ-100 אלף תושבים), 2022

בשנת 2021 דורגה ישראל במקום ה-27 מתוך 29 מדינות ה-OECD שדיווחו על מִחזור פסולת עירונית. אחוז הפסולת ברשויות המקומיות שהועבר למִחזור בישראל היה 23.5% לעומת 54.4% בממוצע במדינות ה‑OECD.

תרשים 9 - פסולת שמוחזרה ברשויות המקומיות בישראל ובמדינות ה-OECD, 2021