מחקר חדש בחן את הקשר בין דירוג סוציו-אקונומי למפגעי סביבה

במחקר ראשון מסוגו שערך של המשרד להגנת הסביבה, נבחן הקשר בין פליטות לאוויר לבין הדירוג החברתי-כלכלי של רשויות מקומיות. דירוג זה הוא מדד המסייע בזיהוי אזורי רווחה ואזורי מצוקה וכן עשוי לסייע בשיפור המדיניות של השלטון המרכזי כלפי הרשויות המקומיות. המחקר בוצע על נתוני מצאי 2018 ובימים הקרובים יפרסם המשרד את נתוני מצאי 2021 ומפל"ס 2021.

לפליטות לאוויר השפעות חיצוניות שליליות על בריאות האדם ועל הסביבה, הגורמות לעלויות כספיות, אשר אינן נלקחות בחשבון בעת ביצוע הפעולה. כיוון שעלויות אלו אינן משולמות על-ידי מבצע הפעולה אלא מהוות עול כספי על המשק, הן נקראות "עלויות חיצוניות". העלויות משתנות בין מזהם למזהם.

העלויות החיצוניות במחקר זה משמשות כאמצעי לייצוג הפליטות לאוויר, שכן לא ניתן לחבר כמויות פליטות מזהמים שונים יחד, אך ניתן לחבר את העלויות החיצוניות הנובעות כתוצאה מפליטתם.

הרשויות במחקר, שערך המשרד להגנת הסביבה בסיוע חברת אקוטריידרס, מסווגות לפי עשרה אשכולות: אשכול 1 מציין את הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר, ואשכול 10 מציין את הרמה החברתית-כלכלית הגבוהה ביותר.

מבדיקת כלל סוגי הרשויות יחדיו (עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות), עולה כי ברשויות בדירוג חברתי-כלכלי 6-7, שבהן מתגורר מעמד הביניים, כמות הפליטה היא הגבוהה ביותר.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "הקשר בין מפגעי סביבה ובין מדדים חברתיים-כלכליים ידוע מזה שנים ומעסיק את העולם. בישראל הוא חשוב במיוחד בשל הפערים החברתיים העמוקים, והשונות באוכלוסייה. המחקר מצביע על המיקומים והמדדים הקשורים לזיהום אוויר מתעשייה (פליטות גבוהות בערים בדירוג 4) וכן מצביע על הפגיעות הגבוהה של האוכלוסיות המוחלשות ביותר (דירוג 1-3) לזיהום משריפות פסולת. הנתונים חשובים למשרד להגנת הסביבה ולכלל הממשלה כדי לפעול להפחתה וצמצום זיהום אוויר מתעשייה, ייצור חשמל ושריפות פסולת שפוגעים באיכות האוויר ומזיקים לחיי הישראלים".

בעיריות, עיקר הפליטות בדירוגים 4 עד 7, עם דגש על פליטה מתעשייה וייצור חשמל בדירוג 4 (רמלה, קריית גת, דימונה, מגדל העמק, ערד, עכו ועוד); במועצות אזוריות עיקר הפליטות בדירוגים 6 ו-7, עם דגש על פליטות מתעשייה וייצור חשמל, גידול בעלי חיים ושריפת פסולת צמחית; במועצות מקומיות נרשמה רמת פליטה נמוכה מכיוון שאין בהם אזורי תעשייה ותעסוקה, אם כי חלק ניכר מהפליטות שכן מתרחשות במקומות אלו, הן משריפה לא חוקית של פסולת עירונית וחקלאית ושריפת עץ לחימום ביתי. במועצות מקומיות, ככל שהדירוג הסוציו-אקונומי נמוך יותר, רמת הפליטה גבוהה יותר.

סך העלויות החיצוניות בכל הרשויות המקומיות לפי דירוג חברתי-כלכלי (מלש"ח/שנה):

בהתבוננות בהתפלגות הפליטות לפי דירוג חברתי-כלכלי בכלל הרשויות, ניתן לראות כי עיקר הפליטות נמצאות בדירוג חברתי-כלכלי 6. למעשה מדובר ב-47% מכלל הפליטה לאוויר הנכללת בעבודה זו. אולם גורם משפיע מרכזי על התפלגות זו הוא שתי תחנות הכוח הפחמיות – אורות רבין בחדרה עם עלות חיצונית של כ-2.5 מיליארד שקל ורוטנברג באשקלון עם עלות חיצונית של 753 מיליון שקל. הדירוג החברתי-כלכלי של חדרה ואשקלון הוא 6 ו- 5 בהתאמה. לפיכך, כדי לא להסיט למעלה את נתוני העשירונים שהתחנות נמצאות בהם, הוסרו באיורים הבאים מנתוני תעשייה וייצור חשמל שתי תחנות הכוח הפחמיות.

ממוצע העלויות החיצוניות בכל הרשויות המקומיות לפי דירוג חברתי-כלכלי (מלש"ח/שנה):

ממוצע העלויות החיצוניות במועצות אזוריות לפי דירוג חברתי-כלכלי (מלש"ח/שנה): 

ממוצע העלויות החיצוניות בעיריות לפי דירוג חברתי-כלכלי (מלש"ח/שנה):

טבלה 4 - ממוצע העלויות החיצוניות במועצות מקומיות לפי דירוג חברתי-כלכלי (מלש"ח/שנה):

לדוח משרד הגנת הסביבה לחץ כאן