מענק למחקרים באנרגיה ומדעי האדמה והים

איזה מוסד אקדמאי יוביל את המחקר פורץ הדרך הבא בנושא מניעת פליטות אבק ממחצבות? אילו חוקרים ישלבו רחפנים עם אנרגיה מתחדשת? ומי הוא הפרופסור שרוצה לפתח מערכת שתייצר חשמל מרעש הים ותנועות הגלים?

יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתיות פרסמה את רשימת 21 המחקרים האקדמאיים שזכו לתמיכה בסך כולל של עשרה מיליון ש"ח. חוקרים וחוקרות מ־11 מוסדות אקדמיים ברחבי המדינה, בהם הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, ואוניברסיטת בר אילן. בימים אלו נחתמים ההסכמים עם המוסדות האקדמאיים, והמחקרים יוצאים לדרך לשנה עד שלוש שנים. חלקם עשויים להיהפך לטכנולוגיות שישפיעו על כל בית בישראל.

אחד המחקרים הזוכים הוא הצעת המחקר של פרופ' דניאל נסים מאוניברסיטת בר אילן בנושא פיתוח שיטה חדשנית לטיפול בפסולת פלסטיק מסוג PET, המשמש לבקבוקים של משקאות קלים. הרעיון שעומד מאחורי המחקר הוא פירוק של הפולימר בתא אלקטרוכימי וייצור דלקים, ובאותו זמן שימוש בתערובת הפחמימניים כחומר גלם לייצור דלקים ותוצרים כימיים בעלי ערך רב. המחקר החדשני עשוי לפרוץ דרך בלתי מוכרת בתעשיית מיחזור הפלסטיק. לטובת ביצוע המחקר יעמיד המשרד מענק בגובה של 499,600 ש"ח.

מחקר פורץ דרך נוסף יעסוק בפיתוח מערכת חדשנית שמייצרת חשמל מרעש הים ומתנועת גלים כדי להפעיל התקני ניטור ימיים קטנים. את המחקר יבצע פרופ' רועי דיאמנט מאוניברסיטת חיפה, והוא יזכה למענק בגובה של 657,100 ש"ח.

מחקר נוסף שעשוי להטביע את חותמו על משק האנרגיה הוא של פרופ' יצחק קטרה מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שיבחן פיתוח של מערכת לניטור ומניעה של פליטות אבק ממחצבות. המחקר נועד לסייע בקביעת מדיניות מתאימה לישראל בתחום המחצבים ובשיפור איכות האוויר. החוקר קיבל מענק מהמשרד בגובה של 685,937 ש"ח.

ד"ר עמיחי חורש, ממנהל המחקר החקלאי במרכז הוולקני, ופרופ' דוד זרוק מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, זכו לתמיכה מהמשרד לצורך ביצוע מחקר משותף שיבחן את האפשרות לפתח רחפן משולב טכנולוגיה חדשנית מבוססת גלי קול לניקוי פנלים סולריים ללא שימוש במים. שני החוקרים קיבלו לצורך מחקר זה מענק מהמשרד בגובה של 999,000 ש"ח.

בשנה שעברה העניק המשרד שמונה מיליון ש"ח ל־11 מחקרים משישה מוסדות אקדמאיים ברחבי הארץ.

פרופ' בריאן רוזן, המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתיות: "משרד האנרגיה והתשתיות מייחס חשיבות רבה לחיזוק המחקר האקדמי היישומי בישראל ולמתן כלים שיסייעו להוציא טכנולוגיות חדשניות אל מחוץ למעבדות, לטובת תרומה למשק האנרגיה, למשק המים והמחצבים. חיזוק המחקר היישומי במוסדות המחקר האקדמיים בישראל יבטיח שישראל תישאר בחזית העולמית של פריצות דרך מדעיות המביאות לפיתוחים טכנולוגיים בעולמות האנרגיה, המים, המחצבים והסביבה."

אילוסטרציה