מתיחת פנים בשימור והנגשה למבנה עתיק

בקרוב צפוי להסתיים פרויקט שימור מרשים על ידי צוות משמרים של רשות הטבע והגנים, במקווה הטהרה הגדול מסוגו בארץ, בתל חברון - אחת מהערים הקדומות בעולם. המקווה שמתוארך לתקופת בית שני, נחשף בשנת 2014 על ידי קמ"ט ארכיאולוגיה, בניהולם של ד"ר עמנואל אייזנברג ופרופ' דוד בן שלמה. נפחו כ־200 מ"ק, והוא מורכב משני חלקים עיקריים: חלל מדרגות רחב ומערה פנימית חצובה בסלע. גודלו ועיצובו הייחודי מלמדים על חשיבותו בתקופה הרומית הקדומה ועל מרכזיותה של הטהרה בחיי הקהילה היהודית בסוף ימי בית שני.

לדברי איליה בורדה, מנהל אתר תל חברון ברשות הטבע והגנים, פרויקט השימור וההנגשה בתל חברון עדיין לא הסתיים. הנגשת המקווה למבקרים נועדה לאפשר חוויה מוחשית של אורח החיים היהודי בתקופה זו. המבקר יוכל להיחשף למשמעותו של מקווה טהרה, להבין את מקומו בחיי היום־יום ולחוות לרגע את המציאות הדתית והחברתית של אותם זמנים.

הפרויקט מוסיף נקודת עניין בעלת משמעו לאתר ומעמיק את חוויית הביקור בו. במסגרת פרויקט ההנגשה בוצעו פעולות שימור מורכבות בתוך החלל הפנימי של המערה. הפעולות כללו שימור של שכבות הטיח העתיקות שחיפו את דופנות המקווה, טיפול בסדקים בסלע לייצוב המבנה ומניעת הדרדרות נוספת, וניקוי עמוק שהצטבר לאורך השנים.

הפרויקט, שלווה על ידי מהנדס ואדריכל שימור, הציב אתגרים מקצועיים ממשיים, בהם שימור של גרמי המדרגות וראשי הקירות ומערכת לניקוז מי הגשמים בחורף, תוך הקפדה על השרידים המקוריים והשלמות האותנטית של מכלול המקווה כולו ושימורו לדורות הבאים.

תל חברון הוא אחד האתרים ההיסטוריים החשובים בארץ. האתר משמר שרידים מרשימים של יישוב יהודי מהתקופה הכנענית ומתקופת בית ראשון לצד ממצאים קדומים מתקופות הברונזה והברזל. התל שוכן על המדרונות הדרומיים של תל חברון המקראי, במרחק כ־1.5 ק"מ ממערת המכפלה. מדובר במוקד עניין ארכאולוגי, היסטורי ונופי כאחד.

אחד הממצאים הבולטים שנחשפו באתר עד כה הוא חומה כנענית אדירת ממדים מתקופת הברונזה הקדומה (כ־2,700 עד 2,400 לפנה"ס), המכונה גם "חומת הקיקלופים". היא השתמרה לגובה של כארבעה מטרים לאורך עשרות מטרים. באתר נחשפו גם ביצורים מהתקופה הישראלית (מאות 8 עד 7 לפנה"ס), רחוב מדורג מרוצף אבן מהתקופה הרומית הקדומה, בית יוצר לכלי חרס וכבשן עתיק. באתר נמצאה גם גת רחבת ממדים ששימשה לייצור יין ושמן בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית.

"חברון היא אחת מארבע ערי הקודש בארץ ואחת הערים העתיקות בישראל. היא שזורה בהיסטוריה היהודית דורות רבים. אתר תל חברון שוכן על התל של חברון ההיסטורית, ואפשר לראות בו שרידים מתקופות קדומות", אומר אילן כהן, ממונה מורשת מחוז יו"ש ברשות הטבע והגנים.

באתר התגלו לאורך השנים ממצאים ארכאולוגיים מרתקים, בהם שבר לוח טין מהתקופה הכנענית ועליו כתובת של רשימת צאן בכתב יתדות בשפה האכדית. כמו כן נמצא חותם הנושא את הכתובת "שפטיהו [בן] סמך" בכתב האופייני לתקופת בית ראשון. באתר נחשפו גם שברי ידיות של כדי חרס ועליהן הכתובות "למלך" ו"למלך חברון" בעברית, מטבעות מתקופת מרד בר כוכבא ועוד.

"הממצאים הארכאולוגיים מלמדים כי העיר נוסדה כבר בתקופת הברונזה הקדומה, והייתה מרכז כנעני חשוב באזור גב ההר. על פי המסורת המקראית, חברון הייתה מקום מושבו של אברהם אבינו. מהתקופה הישראלית התגלו באתר ממצאים המלמדים על נוכחות יהודית בתקופת בית ראשון. בתקופה הרומית הקדומה התרחבה ההתיישבות אל מחוץ לחומות, הוקם רחוב מדורג ונבנו מיתקנים תעשייתיים ומקוואות טהרה. בתקופות מאוחרות יותר הוסבו חלק מהמיתקנים לשימושים אחרים, בהם בורות מים ומיתקני ייצור חקלאיים" מסכם כהן.

מקווה טוהרה בתל חברון. צילום: איליה בורדה, רשות הטבע והגנים