חום קטלני

מחקר חדש שפורסם באמצע ספטמבר חושף את ממדי ההשפעה הקטלנית של גלי החום שפקדו את אירופה בקיץ האחרון. לפי הנתונים, 24,400 מקרי מוות התרחשו ברחבי היבשת בחודשים יוני עד אוגוסט, מתוכם 16,500 מיוחסים ישירות להתחממות הגלובלית שגרם האדם.

המספרים מרשימים ומדאיגים בקנה מידה מקומי: 835 מקרי מוות ברומא, 630 באתונה, 409 בפריז, 387 במדריד, 360 בבוקרשט, 315 בלונדון ו־140 בברלין. רבים מהנפטרים לא נרשמים בדוחות הרשמיים כקורבנות חום אלא כמי שנפטרו ממחלות לב, שבץ או בעיות בריאותיות אחרות, אף שהחום היה הטריגר. רוב הקורבנות היו בני 65 ומעלה.

על פי החוקרים מהמכללה האימפריאלית (The Imperial College) בלונדון והאוניברסיטאות בבריטניה ובשווייץ, ההתחממות שגרמן פליטות פחמן ופעולות אנושיות אחרות הגבירה את הטמפרטורות של גלי החום בין 2.2 ל־3.6 מעלות צלזיוס, וגרמה שמספר מקרי המוות הוא פי שלוש ממצב שבו לא הייתה התחממות מעשה ידי אדם. במחקר נמצא כי 68% ממקרי המוות בקיץ 2024 נגרמו ישירות מהתחממות גלובלית.

המספרים האבסולוטיים גבוהים יותר בדרום אירופה, והחוקרים מציינים כי בצפון היבשת, שם מזג האוויר קריר יותר באופן מסורתי, כל מקרי המוות כמעט נבעו מהתחממות גלובלית משום שהטמפרטורות חרגו מטווח הנוחות של האוכלוסייה.

מגמה של עלייה מסוכנת

הנתונים מלמדים ששיעור מקרי המוות המיוחסים לשינויי האקלים הולך וגדל בעשור האחרון. "השינוי בתמותה בעקבות שינויי האקלים ברור מאוד וצריך להדליק נורה אדומה לכל העולם", אמרה פרופ' פרידריקה אוטו (Frederica Otto) מהמכללה האימפריאלית. לדבריה, גם עלייה קטנה בטמפרטורה הממוצעת עלולה לגרום השפעות בריאותיות נרחבות.

מומחים מציינים כי למרות צעדים שננקטו מאז גל החום הקטלני של 2003, כגון שיפור מערכות ההתראה, הוספת שטחים ירוקים בערים והתקנת מיזוג אוויר, מערכות הבריאות מתקשות להדביק את קצב ההתחממות. ד"ר קורטני הווארד (Courtney Howard), רופאה קנדית וחברה באיחוד הרופאים למען האקלים הבינלאומי, אמרה: "יש גבול ליכולת ההסתגלות. איננו יכולים להכין את מערכות הבריאות להתמודד עם טמפרטורות כאלה. הפחתת השימוש בדלק מאובן היא אחת ההתערבויות החשובות ביותר לטובת בריאות הציבור כיום."

גם ישראל חשופה לגלי חום קטלניים שמחמירים בעקבות שינויי האקלים מעשי ידי אדם. מיקומה במזרח הים התיכון, שנחשב ל"נקודת קיצון" אקלימית, גורם לטמפרטורות לעלות כאן בקצב מהיר מהממוצע העולמי. מחקרים שבוצעו באוניברסיטת תל אביב ובמכון וולקני מלמדים על עלייה ניכרת בשכיחות ובעוצמה של גלי חום בעשורים האחרונים, עם השפעות ישירות על בריאות הציבור - בעיקר בקרב קשישים וחולים כרוניים - ועל ענפים נוספים כגון חקלאות ותשתיות. גלי החום גורמים עלייה בצריכת החשמל למיזוג, פגיעה ביבולים והחמרת תופעת "אי החום העירוני" באזורים צפופים כגון תל אביב, חיפה וירושלים.

גם בישראל נרשמו מקרי מוות ותמותה עודפת בגלי החום, אך ברוב המקרים הם לא מתועדים רשמית כ"מוות מחום" אלא מיוחסים למחלות רקע, בדומה לתמונה שעולה ממדינות אירופה.

איך להפחית את הסיכון?

כדי להפחית את הסכנה וההשפעה של גלי חום על חיי אדם, נדרש שילוב בין צעדי הסתגלות מקומיים לבין צעדי מניעה גלובליים. ברמת הפרט והקהילה, מדובר בהקפדה על שתייה מרובה, הימנעות מחשיפה לשמש בשעות החמות, שהייה במקומות ממוזגים ובדיקת מצבם של קשישים, חולים כרוניים ותינוקות בזמן אזהרות חום.

ברמת העיר והמדינה, נדרשים תכנון עירוני מותאם אקלים הכולל הצללה, הרחבת השטחים הירוקים ונטיעת עצים, לצד התקנת מזרקות ונקודות מים לצינון הסביבה. חשוב גם לשפר את מערכות ההתרעה, להיערך בבתי חולים ובמערך האמבולנסים לגלי חום, לפתח תשתיות אנרגיה עמידות לעומסים מוגברים ולקדם בנייה ירוקה ובידוד תרמי להפחתת התלות במיזוג.

ברמה הגלובלית, יש להפחית את פליטות גזי החממה באמצעות מעבר לאנרגיות מתחדשות ולצמצם את השימוש בדלק מאובן, ולשקם מערכות אקולוגיות שעשויות לסייע בבלימת ההתחממות.

צעדים אלו עשויים להפחית סיכונים בטווח הקצר ובטווח הבינוני, אך מומחים מדגישים כי קיימים גבולות ליכולת ההסתגלות, ולכן הפחתת פליטות היא מהלך מרכזי להצלת חיי אדם בעיקר בטווח הארוך.

לפרטים נוספים