מס על יבוא פחמן: אירופה משנה את הכללים

בתחילת שנת 2026 נכנסו יצרנים ורוכשים של סחורות עתירות אנרגיה כגון פלדה ואלומיניום לעידן ה־CBAM - מנגנון התאמת פחמן בגבול האיחוד האירופי. מדובר במדיניות ראשונה מסוגה בעולם, המטילה מס על יבוא בהתאם להיקף הזיהום של גזי החממה שנוצר בתהליך הייצור. מהרגע שהמס נכנס לתוקף הוא צפוי להעלות את עלויות היבוא לחברות אירופיות הרוכשות מוצרים ממפעלים עתירי פליטות מחוץ לאיחוד.

המהלך הוא חלק ממאמץ רחב של האיחוד האירופי להאיץ את תהליך הפחתת הפליטות בתעשיות בכבדות ב־27 המדינות החברות בו, ולהשפיע על תהליכי דה־קרבוניזציה ברמה הגלובלית. כבר כעת ניכרות השפעות: מדינות נוספות שוקלות לאמץ מנגנוני תמחור פחמן משלהן, וחברות בינלאומיות משקיעות בטכנולוגיות ייצור נקיות יותר כדי לשפר את כושר התחרות שלהן בשוק האירופי.

למנגנון שורשים עוד בשנת 2005, אז השיק האיחוד האירופי את מערכת סחר הפליטות ETS, הראשונה בעולם שהגבילה פליטות של גזי חממה מתחנות כוח וממפעלים תעשייתיים. במסגרת זו הוגדר רף כולל לפליטות, וחברות נדרשו לרכוש היתרי פליטה המאפשרים להן לפלוט טונה אחת של CO₂־שקול. הרעיון המרכזי היה שתמחור הזיהום ייצור תמריץ כלכלי לצמצום פליטות.

עם זאת עד כה נהנו יצרנים של סחורות מסוימות, החשופות לתחרות בינלאומית, מהקצאות חינמיות של היתרי פליטה. לטענת התעשייה, העלאת עלויות הייצור באירופה עלולה לפגוע בכושר התחרות ולעודד מעבר ליבוא זול ממדינות ללא רגולציה אקלימית מחמירה. התופעה מכונה "דליפת פחמן". עם הביטול ההדרגתי של ההטבות האלו, CBAM נועד למנוע את הדליפה.

כללי CBAM אושרו סופית במאי 2023, ובהמשך אותה שנה החלה תקופת מעבר ליבואנים משישה מגזרים עתירי פחמן: אלומיניום, מלט, חשמל, דשנים, מימן וברזל ופלדה. בפרק הזמן הזה החברות נדרשו לדווח אחת לרבעון על הפליטות הישירות והעקיפות של המוצרים המיובאים. תקופת המעבר הסתיימה ב־31 בדצמבר, ואז החלה התקופה המחייבת.

ייצור גלילי ברזל

השינוי בחוק החדש

מתחילת שנת 2026 נדרשים היבואנים, מעבר לדיווח, לשלם מס פחמן על מוצרים מכוסים כגון מוטות פלדה, חוטי מתכת ואמוניה. בשלב הראשון התשלום הוא אחוז קטן ממחיר ההיתרים הממוצע במסגרת ה־ETS, אבל יתאפשר להפחיתו או לבטלו אם מדינת היצוא תפעיל מנגנון תמחור פחמן דומה. במשך שמונה שנים יעלה התעריף בהדרגה עד שישקף 100% ממחיר ההיתר הממוצע.

בד בבד האיחוד האירופי יפחית בהדרגה את ההקלות שניתנו לתעשיות החשופות למסחר במסגרת ה־ETS, ויחייב גם יצרנים אירופים לשלם יותר על פליטות ממפעליהם. לפי נתוני האיחוד, הכללים חלים בשלב הראשון רק על יבואנים המכניסים יותר מ־50 טונות סחורה בשנה. סף זה מוציא מהתחולה כ־90% מהיבואנים, בעיקר עסקים קטנים ובינוניים, אך עדיין מכסה כ־99% מהפליטות הנובעות מהמוצרים הכלולים במנגנון, שכן עיקר היבוא מתבצע בידי יצרנים גדולים.

למרות שהמוצרים שרלוונטיים למס הם כ־3% בלבד מהיבוא של האיחוד ממדינות מחוץ לארגון וטביעת הרגל הפחמנית שלהם מוערכת ב־0.31% בלבד מהפליטות העולמיות בשנת 2022, מנגנון CBAM נהפך לנושא מרכזי בדיונים גלובליים על סחר ואקלים. מבקרים, בעיקר ממדינות הדרום הגלובלי, טוענים כי זה צעד כלכלי בלבד ואף מבטא אימפריאליזם ירוק, שכן האיחוד קובע כללים חד־צדדיים המשפיעים על יצרנים במדינות אחרות.

מוזמביק שבמזרח אפריקה למשל שולחת כ־97% מיצוא האלומיניום שלה לאיחוד, ולכן חשופה להשפעות המהלך. גם יצרנים באירופה הביעו התנגדות, בטענה שהמס והפחתת ההקצאות החינמיות יפגעו בתחרותיות ויגדילו עלויות. בד בבד יבואנים וספקים מתלוננים על דרישות מורכבות וכבדות באיסוף נתוני פליטות ודיווח עליהם.

מדינות שהן שותפות סחר מרכזיות של האיחוד החלו להגיב לחוקים שמציב ה־CBAM. ברזיל וטורקיה השיקו מדיניות תמחור פחמן מקומית, בריטניה צפויה להחיל מנגנון דומה ב־2027, וסין החלה לייצא לאיטליה פלדה שיוצרה באמצעות מימן - מהלך שעשוי לסמן מגמה רחבה יותר של יצוא פלדה ירוקה. לדברי מומחים, מנגנון ה־CBAM תרם להעמקת השיח סביב תמחור פחמן במדינות נוספות, ובד בבד הניח תשתית להמשך הפחתת הפליטות בתעשייה האירופית.

לפרטים נוספים