סיכום שנת 2025: שנה של אנרגיה

משרד האנרגיה והתשתיות מסכם את שנת 2025 עם הישגים: הסכם הייצוא הגדול בהיסטוריה, כניסת ענקיות אנרגיה בינלאומיות למשק הישראלי, תפקוד ללא דופי במהלך המלחמה, תוספת של 1,000 מגה וואט אנרגיה מתחדשת, הסכם AI עם ארצות הברית, והסכמים בינלאומיים נוספים להרחבת שיתופי הפעולה בתחומי האנרגיה והבינה המלאכותית.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: ״השנה האחרונה הוכיחה כי יש למדינת ישראל משק אנרגיה איתן. למרות פגיעה במתקנים אסטרטגיים במהלך מלחמת עם כלביא, ושבירת שיאי צריכת חשמל בגל החום שהיה בקיץ, לא הייתה חסרה טיפת חשמל, מים, דלק או גז טבעי. חיזקנו את מעמדנו כמעצמת אנרגיה אזורית עם אישור עסקת ייצוא הגז הטבעי למצרים, הגדולה בהיסטוריה של המדינה. בנוסף, רפורמת החשמל, הרפורמה הצרכנית הגדולה מאז רפורמת הסלולר ממשיכה בכל הכוח בדרך לשני מיליון אזרחים שייהנו מחשמל במחיר מוזל. נמשיך גם בשנה הבאה לפעול לחיזוק מעמדה של מדינת ישראל, ולטובת כלל האזרחים.״

גז טבעי

בשבועות האחרונים נחתם האישור לעסקת ייצוא הגז הטבעי למצרים, העסקה הגדולה בהיסטוריה של המדינה, בשווי 112 מיליארד ש״ח. הכנסות המדינה הצפויות מהעסקה עומדות על 58 מיליארד ש״ח. העסקה מחזקת את מעמדה של ישראל כמעצמת אנרגיה אזורית, ותורמת לאינטרסים המדיניים והביטחוניים. במסגרת משא ומתן אינטנסיבי בהובלת מנכ״ל המשרד יוסי דיין, הובטחה עדיפות למשק המקומי בכל רגע נתון, וכן מחיר אטרקטיבי למשק המקומי שיבטיח המשך מחירי אנרגיה נמוכים. נזכיר כי בין היתר הודות לגז הטבעי, בהשוואה שנתית מחיר החשמל בישראל נמוך ב-50% מהמחיר הממוצע באירופה.

בנוסף, בקרוב יפרסם המשרד הליך תחרותי נוסף לחיפוש גז טבעי במים הכלכליים של ישראל, זאת לאחר שבשנה האחרונה ניתן היתר לחיפוש גז טבעי לשתי ענקיות אנרגיה בינלאומיות: BP הבריטית, ו-SOCAR מאזרבייג׳ן.

בחציון הראשון של 2025, הסתכמו הכנסות המדינה מתמלוגי גז טבעי, מחצבים ואגרות בכ-980 מיליון ש"ח, והן צפויות לחצות את רף 2 מיליארד השקלים עם סיום השנה. במקביל, המשיך המשרד לקדם חיבורים של אזורי פריפריה לגז טבעי: הושלם חיבור עמק המעיינות ובית שאן לרשת הגז הטבעי, בהשקעה של כ-10 מיליון ש"ח. כמו כן, רשות הגז הטבעי במשרד המשיכה בחיבור בתי חולים לגז טבעי, ומספרם כבר עומד על 10. לצדם, חיבר המשרד כ-40 צרכנים גדולים לרשות החלוקה של הגז הטבעי, מספר החיבורים הגבוה ביותר עד היום לשנה.

חן בר יוסף, מנהל מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והתשתיות: "אנו שמחים כי בעבודת צוות מאומצת הצלחנו להוביל שיפור משמעותי, הן בביטחון האנרגטי בהיבטי הגדלת כושר ההפקה הצפוי, והן בהכנסות המדינה העומדות לעלות למיליארדי ש"ח לשנה. זאת, לצד כניסת שחקנים בינ"ל משמעותיים למשק הגז הטבעי. סקטור הפקת הגז הטבעי בהובלתנו הוכיח חסינות אנרגטית, עוצמה וגמישות במסגרת ההתמודדויות עם מלחמת 'חרבות ברזל', מבצע 'עם כלביא' וכלל האיומים שנבעו מהם. נמשיך לספק מוצר זה באופן בטוח ורציף לצרכני החשמל בישראל".

תפקוד משק האנרגיה במלחמה

במהלך כל המלחמה, לרבות מערכת עם כלביא, משק החשמל תפקד ללא דופי. למרות פגיעה במתקנים אסטרטגיים, ואף הדממת חלק מאסדות הגז הטבעי, לא היה חסר לא חשמל, לא מים, לא דלק ולא גז טבעי, ואף לא נעשה שימוש במאגרי החירום. במהלך המלחמה ערכנו במשרד האנרגיה והתשתיות יחד עם כלל חברות האנרגיה הממשלתיות הערכות מצב יומיות, ופיקחנו באופן מדוקדק אחר האספקה והצריכה.

רפורמת החשמל

רפורמת החשמל שיצאה לדרך בחודש יולי 2024 ממשיכה לצבור תאוצה, ובמהלך השנה הצטרפו אליה מעל 100,000 בתי אב ועסקים, שהם כחצי מיליון לקוחות. הלקוחות שעזבו את חברת החשמל ועברו לחברות הפרטיות נהנים מהנחה של 7% - 20% בחשבון החשמל, וחוסכים מאות עד אלפי שקלים בשנה. משרד האנרגיה והתשתיות מקדם מהלכים שיגדילו את היצע החשמל עבור החברות הפרטיות, על מנת להגביר את התחרות ולהגדיל את ההנחות.

אנרגיות מתחדשות

רון אייפר, מנהל החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות: ״השנה הרחבנו את השימוש של ישראל באנרגיה מתחדשת במעל ל-15% עם תוספת של כ-1,000 מגה וואט של אנרגיה נקייה. מדובר בגידול דרמטי".

כחלק מתפיסה אסטרטגית כוללת, פועלת ישראל כבר מספר שנים לקידומן של אנרגיות מתחדשות כעוגן מרכזי ביעדי משק האנרגיה של ישראל. במסגרת מהלך זה קודמו פרויקטים רבים שעסקו בקשת רחבה של תחומים החל מהנגשת מידע לציבור, דרך הסרת חסמים רגולטורים בתחום ועידוד הקמה ושימוש באנרגיות מתחדשות ומעבר לאנרגיה מקיימת ומתחדשת:

האצת פרויקטים רחבי היקף בתחום האנרגיה המתחדשת.

הסרת חסמים והורדת בירוקרטיה להקמת מתקנים סולאריים בדו שימוש, בדגש על גגות סולאריים וקירויים סולאריים.

כניסה לתוקף של חובת התקנת מערכות סולאריות על בנייה חדשה.

קידום תשתיות לכלי רכב חשמליים, בהן עמדות טעינה.

קידום פרויקטים ברשויות המקומיות למעבר לאנרגיה מקיימת, ובכלל זאת הקמת מתקני אגירה לשעת חירום, מעבר לתחבורה חשמלית, התייעלות באנרגיה, הקמה של מתקני אנרגיה מתחדשת על מבני ציבור ועוד.

במהלך שנת הפעילות הובילה החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה מספר פרוייקטי דגל:

תוכנית "100 אלף גגות": מהלך לאומי להתקנת מערכות סולאריות על 100 אלף גגות עד 2030, הכולל סימולטור כלכלי לציבור והסרת חסמים.

קירוי מגרשי ספורט: פרויקט בשיתוף משרדי התרבות והספורט והגנת הסביבה לקירוי כ-1,000 מגרשים, מהלך שיביא לייצור של חשמל נקי והכנסה לרשויות.

מיפוי פוטנציאל סולארי: השקת מערכת מקוונת של מפות, המאפשרת לכל אזרח ויזם לבדוק את פוטנציאל הייצור הסולארי על גגות במבני מגורים ומבני ציבור.

פרידה מדודי השמש: פרסום דו"ח הממליץ על מעבר למערכות פוטו-וולטאיות ומשאבות חום בבנייה חדשה, מהלך הצפוי לחסוך מיליארדי שקלים למשק.

קידום מדיניות ואסטרטגיה לפיתוח כלכלי, אקלים וגיוון מקורות:

שרון חצור, סמנכ"לית מדיניות, תכנון ואסטרטגיה במשרד האנרגיה והתשתיות: ״היום אנחנו כבר מתכננים את הימים שאחרי הגז הטבעי, גרעין בהחלט אחד הדברים שאנו שוקלים״.

במסגרת התוכנית האסטרטגית הרב שנתית למשק האנרגיה, קידם המשרד גם השנה את הפיתוח של מקורות אנרגיה נוספים, ביניהם אנרגיה גרעינית ומימן. במסגרת זאת, הוביל השנה המשרד פורום רב מגזרי בתחום המימן. הפורום הרב מגזרי כלל גורמים מהממשלה, יזמים, חברות טכנולוגיה וארגונים שונים, וגיבש דוח שפורסם, הכולל צעדי מדיניות, ביניהם תמיכה במשותף עם רשות החדשנות בהקמת אתר הרצה לתחליפי דלקים בדגש על מימן. כמו כן, עתיד לפרסם המשרד קולות קוראים להקמת עמק מימן בנגב המזרחי.

בנוסף, מתוך הבנת המשמעות האסטרטגית של חיבורים ושיתופי פעולה בזירה הבינלאומית, המשיך משרד האנרגיה והתשתיות לפעול במהלך השנה לחיזוק קשרים אסטרטגיים, כאשר במהלך השנה נחתמו הסכמים עם:

יוון - הסכם לשיתוף פעולה באנרגיה, תשתיות וטכנולוגיות מתקדמות, שמטרתו הבטחת ביטחון אנרגטי אזורי והקמת מסדרון אנרגיה עד אירופה.

ארה"ב - השנה חודשה תוכנית BIRD Energy המממנת מחקר ופיתוח בין חברות ישראליות ואמריקאיות בתחומי גז טבעי, סייבר אנרגטי ואגירת אנרגיה.

חתימה על MOU בנושא AI עם משרד האנרגיה של ארה"ב - נחתם הסכם בין משרד האנרגיה והתשתיות של ישראל למשרד הפנים (DOI) ומשרד האנרגיה (DOE) של ארה"ב, ושותפה לו גם מועצת העליונות האנרגטית של הבית הלבן National Energy Dominance Council (NEDC)

גרמניה - חתימה על תוכנית עבודה משותפת להעמקת שיתופי הפעולה בפעם השלישית ברציפות.

מחקר ופיתוח

פרופ׳ בריאן רוזן, המדען הראשי של משרד האנרגיה והתשתיות: "המענקים במסלולי מחקר אקדמי, כמו הזנק וחלוץ, מעניקים תמיכה משמעותית לפיתוח טכנולוגיות אנרגיה מבטיחות. אנו מצפים כי מקבלי המענקים השנה יתרמו לצמיחת שוק האנרגיה בישראל, באמצעות הקמת חברות חדשות והרחבת פעילותן של חברות קיימות. לצד זאת, המשרד רואה חשיבות רבה בתמיכה בדור הבא של מדענים ומהנדסים בתחומי האנרגיה, בין היתר באמצעות מלגות הצטיינות. כלים אלה נועדו לעודד סטודנטים לבחור בתחומי לימוד חיוניים לחיזוק ביטחון האנרגיה של ישראל".

מתוך מדיניות ברורה לקידום חדשנות וטכנולוגיות חדשות השקיע במהלך השנה משרד האנרגיה והתשתיות למעלה מ־23 מיליון ש"ח בקידום טכנולוגיות ומחקרים פורצי דרך במגוון תחומים, בהם: חשמל, אגירת אנרגיה, אנרגיות מתחדשות, תחליפי דלקים לתחבורה, מימן, התייעלות באנרגיה, מים והשבת אנרגיה מפסולת. במסגרת זו הוענקו על ידי יחידת המדען הראשי במשרד מענקים ל־18 פרויקטים חדשניים במסלולי הזנק וחלוץ בהיקף של כ־13.4 מיליון ש"ח, וכן הוענק מימון של כ־10 מיליון ש"ח ל־21 מחקרים מתקדמים מהאקדמיה הישראלית, כחלק מהמחויבות להובלת חדשנות מדעית וטכנולוגית כחול לבן.

תכנון פיסי

אריאל פרינץ, מנהל אגף בכיר תכנון פיסי במשרד האנרגיה והתשתיות: "שנת 2025 התאפיינה בעשייה תכנונית משמעותית במשק האנרגיה. המהלכים שקודמו מניחים תשתית להמשך הגידול בהקמת מתקנים דו־שימושיים, ובפרט להתרחבות השוק האגרו־וולטאי בהובלת השוק הפרטי, לצד עידוד התקנת מתקני אגירה וקידום ממשלתי של מתקנים סולאריים רחבי היקף בשטחים מופרים".

בשנת 2025 רשם משרד האנרגיה והתשתיות התקדמות משמעותית בתחום התכנון הפיזי, כחלק מהמאמצים להרחבת התשתיות האנרגטיות ועמידה ביעדי הממשלה לאנרגיה מתחדשת. בין ההישגים המרכזיים ניתן לציין את אישורה למתן תוקף של רצועת התשתיות המשולבת מצומת הערבה ועד אזור תמנע (תמ"א 37/3/ה) - תכנון אסטרטגי של כ-160 ק"מ לאורך כביש 90, הכולל מתחמי תשתית משולבים שיאפשרו חיבור והולכה של תשתיות מגוונות לדרום הארץ וממנו, תוך שמירה על עקרונות של תשתיות משולבות וצמצום הפגיעה במשאב הקרקע. במקביל, הושלם גיבוש ואישור בוועדת המשנה של תמ"א 1/24 - אסדרה תכנונית פורצת דרך בתחום המתקנים האגרו-וולטאיים, שצפויה לקבל אישור סופי בתחילת 2026. תמ"א זו תאפשר קידום מתקנים סולאריים מעל שטחים חקלאיים באופן סדור, כולל באזורים עירוניים וביקושים גבוהים, ואף תאפשר קבלת היתר ללא צורך בתוכנית מפורטת.

בנוסף, אושר למתן תוקף אתר סולארי רחב היקף באזור תמנע (תת"ל 116), והושלם תכנון אתר נוסף בסוללות מאגר הלל שבחבל אשכול - אישורו צפוי בתחילת 2026. כל אלה בוצעו תוך ניצול שטחים מופרים והם מהווים תשתית מרכזית לקידום ייצור אנרגיה מתחדשת בישראל.

מינהל הדלק והגז

בת שבע אבוחצירה, מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות: "שנת 2025 חידדה את החשיבות של משק דלק חזק ויציב. גם תחת אתגרים תפעוליים וביטחוניים מורכבים, מינהל הדלק והגז הבטיח רציפות אספקה מלאה למשק, ובמקביל המשיך לקדם תשתיות לאומיות, פתרונות מימן, דלקים מתחדשים ותחבורה נקייה - כחלק מתפיסת ביטחון אנרגטי רחבה וארוכת טווח למדינת ישראל".

במהלך שנת 2025, מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות הוביל שורת מהלכים מרכזיים ומשמעותיים שהיו בליבת פעילות משק האנרגיה בישראל. במהלך מבצע "עם כלביא", נדרש המינהל להתמודד עם אתגרים תפעוליים וביטחוניים חריגים, תוך שמירה על יציבות משק הדלק והבטחת רציפות האספקה לכלל מגזרי המשק - תעשייה, תחבורה, ביטחון ועוד.

במקביל, נמשך קידום תשתיות לאומיות בהתאם להחלטות ממשלה, ובמרכזן הקמה והרחבה של מתקני אחסון לתזקיקים וגפ"מ, הקמה של מקשרים ימיים, חיזוק מערך האספקה בנמלים ופרויקטים תשתיתיים נוספים החיוניים לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. בשנה זו הונחה גם אבן הדרך לכניסת טכנולוגיית המימן לתחבורה, עם קידום מהלך לאומי להקמת תחנת מימן שניה ולרכישת משאיות המונעות במימן - מהלך שנועד להכשיר את הקרקע לקראת חדירה רחבה יותר של מימן למשק התחבורה.

בתחום הקיימות, המינהל המשיך לקדם פתרונות של דלקים מתחדשים ונקיים, תוך גיבוש כלים רגולטוריים ותמריצים לצמצום השימוש בדלקים מזהמים והפחתת פליטות ממגזרי התחבורה והתעשייה. בנוסף, בוצעה התקדמות משמעותית בפרישת עמדות טעינה ציבוריות לכלי רכב חשמליים, תוך שיתוף פעולה עם רשויות מקומיות ויזמים פרטיים. מדובר בצעד חשוב לקידום תחבורה חכמה ונקייה, תוך יצירת תשתית אמינה ונגישה לציבור הרחב.

באופן כללי, שנת 2025 התאפיינה בשילוב בין ניהול שוטף של משק דלק רגיש ומורכב לבין קידום חדשנות, ביסוס תשתיות לעתיד ירוק ועמידה ביעדי מדיניות האנרגיה הלאומית.