מין שפירית חדש התגלה בישראל

לאחרונה נעשה בקיבוץ נאות סמדר שבערבה ביו-בליץ - סקר טבע "דחוס" של 24 שעות, שמשתף את הקהל הרחב בתיעוד מגוון מינים. מדובר בשיתוף פעולה בין מיזם טבע-ביז המשותף לחברה להגנת הטבע ולמשרד להגנת הסביבה, למרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, למרכז הצפרות אילת ולקיבוץ נאות סמדר. במסגרת זו חקרו מיטב חוקרי המגוון הביולוגי מהערבה, מהנגב ומשאר הארץ, אקולוגים של רשות הטבע והגנים, סטודנטים ממכון ערבה ותלמידי בתי הספר בנאות סמדר ובערבה הדרומית, כל פינה בקיבוץ ובסביבותיו. הם סימנו מה ראו, מה עלול להפריע למגוון הביולוגי שם ואיך אפשר לשפר את מצבו, הקשיבו לציפורים נודדות, חיפשו חרקים בשיחים, פרפרים בגינות, זוחלים מתחת לאבנים ובבורות וצמחים נדירים בוואדיות שחוצים את הקיבוץ, ומצאו יונקים שתועדו במצלמות תנועה ומשטחי פחם שמשאירים עקבות.

במסגרת הסקר גילה רע שיש, סטודנט לתואר שני במעבדה של פרופ' ניר ספיר מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה, שמחקרו עוסק בנדידת שפיריות, מדריך וסוקר במרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, ממצא אחד שבלט מעל הכול: מין חדש של שפירית שלא תועד עד כה בישראל, בשם Paragomphus sinaiticus.

לדברי רע שיש, מכיוון שעדיין אין שם רשמי בעברית, ניתן לה השם הזמני מלקטית סיני. "מין זה ידוע מרצועת המדבריות הסהרו-ערבית, מעומן ומאיחוד האמירויות, דרך ערב הסעודית, תימן, מצרים, סודן, צ'אד ועד ניז'ר. גילינו אוכלוסייה של פרטים בוגרים לאחר ההגחה מהנשל, נשלים וזחלים. מוקדם לומר אם מדובר באוכלוסייה בת קיימה שחמקה מעיניהם של אנשי השפיריות הישראלים או שמא מדובר באפיזודה חולפת. נמשיך לעקוב אחר האוכלוסייה בזמן הקרוב כדי לאמוד את מצבה."

השפיריות הן תת-סדרה של חרקים טורפים אשר תלויים במקווי מים לצורך רבייה. השפריריות קרובות לשפיריות, אך נבדלות במבנה הכנפיים. הזחלים חיים במים ומגיחים מהמים לצורך התנשלות והגחת הבוגר בעל הכנפיים. לאורך כל מחזור החיים השפיריות טורפות מגוון רחב של טרף, וניזונות בין השאר מזחלי יתושים במקווי מים. לפיכך השפיריות ידידות לאדם. "בישראל תועדו עד כה 67 מיני שפיריות ושפריריות, חלקן נכחדו ככל הנראה בעקבות ייבוש ימת החולה, וחלקן נדירות מאוד ונמצאות בסכנת הכחדה. מציאת מין חדש בארץ היא אירוע מרגש, אך אוכלוסייה קטנה בקצה תחום התפוצה ובבית גידול קטן ומבודד, עלולה להימצא בסכנת הכחדה מקומית. יש לנו אחריות ללמוד כיצד לשמור עליה", הוסיף שיש.

ד"ר אנה טרכטנברוט, ראש תחום מגוון ביולוגי במשרד להגנת הסביבה: "במיזם טבע-ביז אנחנו מפתחים פרויקטים וכלים שסוללים את הדרך להטמעת חשיבות השמירה על המגוון הביולוגי במגזר הפרטי כדי לכלול את האקולוגיה בפעילויות הליבה גם בחברות פרטיות. התגלית בנאות סמדר מלמדת שפרויקטים אלה מייצרים לא רק כלים בני-קיימה לניהול הסביבתי אלא גם מניבים תגליות אקולוגיות ברמה הלאומית, המדגישות את העושר והמגוון בטבע הישראלי. תגלית חשובה זו מגיעה בתזמון מעניין, שכן השנה אנחנו מציינים עשור לפעילות של מיזם טבע-ביז."

מין שפירית חדשה בנאות סמדר. צילום: איתי שני

טבע-ביז הוביל עד כה כעשרים מיזמים מול חברות תשתית, אגודות חקלאיות ואתרי תיירות. המיזם מסייע לחברות למפות את ההשפעות שלהן על המגוון הביולוגי, לאתר הזדמנויות עסקיות ומטמיע פרוטוקולים חדשניים המאפשרים למזער השפעות שליליות על הטבע לצד העצמת תועלות כלכליות משמירה עליו.

בסבב הנוכחי מתקיימים ארבעה מיזמים: חברת התשתית יפה נוף, האגודות החקלאיות צבר קמה וחקלאי העמק, ושיפור בתי הגידול של קיבוץ נאות סמדר. "במסגרת פרויקט שימור טבע מבוסס קהילה, מופו התשתיות הטבעיות במרחב הקיבוץ ומפותחת תוכנית לשמירה ולהעצמה של המגוון הביולוגי, עם דגש בתפקוד הקיבוץ כנקודת עצירה ותדלוק לעופות נודדים. זאת כמודל לאזורי מגורים, חקלאות וכאתר תיירות אקולוגי שיתאפשר ליישמו ביישובים כפריים נוספים בישראל", אומר נועם וייס, מנהל מרכז הצפרות אילת וצפר בכיר במרכז הצפרות הישראלי בחברה להגנת הטבע.

פרופ' ניר ספיר, ראש המעבדה לחקר תעופת בעלי חיים וראש החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית אוניברסיטת חיפה: "הגילוי של המין החדש של השפירית מלמד שגם לאחר שנים רבות של תצפיות וסקרים ישנם עדיין פערי ידע ניכרים בהבנת התפוצה של חרקים ובעלי חיים נוספים בישראל. באופן ספציפי, מספר זעום של אנשים עוסקים בתיעוד של תפוצת שפיריות ושפריריות בישראל. היכולת שלנו לנטר את המגוון הביולוגי בישראל לאורך זמן כדי לבחון את ההשפעה של שינויים סביבתיים, כולל אלו שמקורם בפעילות האנושית, תלויה בכוח אדם מקצועי זה, שתרומתו לשמירת הטבע בישראל חשובה ביותר."

ענת שאול מקיבוץ נאות סמדר: "חברי הקיבוץ מתייחסים אל ביתם לא רק כאל מקום מגורים ופרנסה אלא כפסיפס של בתי גידול מגוונים ומורכבים, שבהם גם מגוון גדול של חיות בר. הטבע הוא חלק מהמקום. הוא חי איתנו, משולב בחיינו, ואנו חולקים איתו את מה שבנינו ויצרנו. קיבוץ נאות סמדר הוא נאת מדבר אורגנית לגמרי, וזו אחת הסיבות שיש כאן שפע של חרקים מעניינים, שגם מושכים ציפורים ובעלי חיים אחרים. בעזרת פרויקט טבע ביז ננסה לעלות מדרגה ולשפר את בית הגידול שקיים כאן ממילא ברזולוציות יותר מדויקות. ההזדמנות ליהנות מהטבע ומהסביבה היא חלק מאיכות החיים שלנו, וחשובות כאן ההדדיות והתרומה החוזרת של הקהילה."

להרחבה על מיזם טבע-ביז המשותף למשרד להגנת הסביבה ולחברה להגנת הטבע

מין שפירית חדשה בנאות סמדר. צילום: דוד קוטר