מחיר המים והשפעתו על יציבות משק המים

ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לפיקוח על משק המים, בראשות ח"כ זאב אלקין, קיימה ישיבה שעסקה בהחלטות האחרונות באשר למחיר המים והשפעתן על יציבות משק המים, וכן במשבר אספקת המים בחלק מהשכונות הערביות בירושלים.

בפתח הישיבה הסביר היו"ר אלקין, כי כינס את הדיון על רקע דיווחים על התערבות שר האנרגיה במיתון העלייה במחיר המים והשלכותיה על פרויקטים במשק המים. הוא ביקש התייחסות להצעת החוק שמציעה לתת את הסמכות לקביעת מחיר המים לחקלאות לשר החקלאות, ושאל מה תהיה המשמעות של הדבר על התעריפים. כמו כן ביקש התייחסות לאספקת המים שאינה סדירה לתושבי השכונות כפר עקב ובית חנינא בירושלים.

מנכ"ל רשות המים ויו"ר המועצה, יחזקאל ליפשיץ ציין, כי תעריף המים בישראל הוא מהנמוכים ב-OECD. הוא התייחס להפחתת העלאת התעריף שתוכננה לחודש הנוכחי. הוא הסביר כי הפחתת ההעלאה התאפשרה באמצעות מספר צעדים, בהם עדכון תחזית ההתפלה. עם זאת העריך, בעדכון הבא של התעריף, ינואר 2025, תהיה עלייה של 6-5 אחוזים, אך אמר כי נעשים מאמצים למתן את העלייה. באשר להצעת החוק שעוסקת בתעריף המים לחקלאות, אמר: "התנגדו להצעת החוק הזו. הקביעה המלאכותית של תעריף המים לחקלאות בחקיקה עלולה ליצור יותר נזק מתועלת. אם זה יושת על משק המים הכללי, זה יעלה את התעריף בערך ב-5%."

גם רפרנטית מים באגף התקציבים באוצר, ליהי צלאל, התייחסה להצעת החוק ואמרה, כי אין לה מקור תקציבי אלא בתעריף המים. "לא הסכמנו לסעיף התעריף. הסכמנו לשיקוף העלויות לצרכן הביוב. אחת החוזקות של המשק הוא היותו סגור ויכול לכלכל את עצמו."

מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין אמר, כי בעולם מתוקן הרשות הייתה צריכה לקבל צל"ש על שהצליחה למנוע את העלאת תעריף המים. "אחד התפקידים המרכזיים של המשרד ושל השר הוא לעשות כל שלאל ידינו כדי למנוע העלאות תעריפים של מים וחשמל. אם הייתי מרים יד בעד העלאה של 7.7% הייתי חוטא לתפקידי. כתפיסת עולם, תעריף מים אינו אמור לעלות במידה ניכרת מעבר למדדים שמתפרסמים", אמר.

דיין הוסיף, כי התאגידים מחלקים כמאה מיליון שקל בשנה דיבידנדים, ומקורות - 190 מיליון שקל. עוד לפני שמדברים על דברים אחרים, מדובר ב-6% בערך מהתעריף. לדבריו, "הדרך הכי קלה היא להגיד שצריך להעלות תעריף. אנחנו מתייחסים לזה בחרדת קודש ובחנים את המבנה התעריפי כולו. אני בטוח שנמתן גם את העלייה בינואר. בטווח ארוך צריך לקבוע מבנה תעריפי שלא יאפשר רווחיות גדולה כל כך לתאגידי המים, למקורות ולמיתקני ההתפלה."

באשר למחיר המים לחקלאות אמר, כי הוא לא צריך לבוא על חשבון צרכני המים.

היו"ר אלקין שאל מה יקרה אם המשרד לא יצליח לשכנע את אגף התקציבים, אם הוא עדיין יתמוך בהצעת החוק.

דיין השיב, כי צריך לשאול את אגף התקציבים אם הוא יצליח לממן את ההצעה אם לא יצליחו לשכנע את משרד האנרגיה. "אין היגיון שגברת כהן מחדרה תשלם גם את מחיר המים לחקלאות", אמר דיין.

ח"כ עודד פורר אמר, כי המים המושבים לחקלאות מאפשרים לעשות פחות טיהור ויש אינטרס של אגף התקציבים להכניס את היד לכיס ולהשקיע בתשתית.

ח"כ אלון שוסטר, יוזם הצעת החוק בעניין קביעת תעריף המים לחקלאות אמר, כי העלות של החקיקה היא 180-170 מיליון שקל, ואפשר למצוא איזונים.

נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים, דובי אמיתי אמר, כי הגליל נשרף, תרתי משמע, ולמרות זאת נתן הוראה להמשיך להשקות את הגידולים כדי לסייע למנוע שריפות. הוא הוסיף כי המדינה מוכרת מים לירדן בחצי מהמחיר שמשלמים החקלאים, שמתחרים בחקלאים הירדנים.

היועץ המשפטי של תאגיד המים של ירושלים, הגיחון, עו"ד אביב ברנדט, התייחס לאספקת המים לשכונות במזרח ירושלים, ואמר כי הבעיה היא בשכונות מעבר לגדר ההפרדה. הפתרון הוא שדרוג תשתיות שמקורות עובדת עליו.

ראש מינהלת מים וביוב ביו"ש ברשות המים, איתי קוברסקי ציין, כי ישראל מספקת את המים לחברת המים של רמאללה, שצריכה לספק את המים גם בשכונות האלו בירושלים, אבל אין בהסכם עם הרשות הפלסטינית חובה לספק מים לכפר עקב.

היו"ר אלקין סיכם את הישיבה, ובהתייחסו לתעריף המים אמר שצריך לדאוג שההשקעה בתשתית לא תיפגע. באשר להצעת החוק בעניין התעריף לחקלאות אמר, כי הסוגייה אינה פתורה ואסור להפיל את זה על הצרכן הביתי. לדבריו, "המדינה חייבת לסייע לחקלאים וצריך להכניס את היד לכיס." באשר לאספקת המים במזרח ירושלים, ביקש לכנס שולחן עגול עם הנוגעים בדבר ולגבש הצעות לפתרון. "לא יכול להיות שהמדינה מצליחה לספק מים לעזה יותר ממה שהיא מספקת לשכונה בישראל", סיים היו"ר אלקין.

קישור לסרטונים מהדיון

צילום: M. Yalçın Yalhı, Wikipedia