מגה קלינטק
ניוזלטר מגה קלינטק
מגה קלינטק גיליון 51
לעמוד קודם

דוח: זיהום אוויר ותמותה מוקדמת

09/02/2025
זמן קריאה: 2 דק'

זיהום אוויר הוא אחד מגורמי הסיכון הסביבתיים לתמותה מוקדמת. המשרד להגנת הסביבה פרסם הערכה, לפיו ב-2023 אירעו 5,510 מקרי מוות מוקדם בישראל בגלל חשיפה לחלקיקים עדינים, לחנקן דו-חמצני ולאוזון.

ההערכה מבוססת על פרסום עדכני של ארגון הבריאות העולמי לערכים שמעליהם יש סיכון מחשיפה למזהמים. על בסיס ערכים אלו עודכנה הערכת התמותה המוקדמת במדינות אירופה. כעת יושמה מתודולוגיה זהה לישראל.

הדוח המעריך את התמותה המוקדמת ואובדן שנות חיים בגלל חשיפה לזיהום אוויר בישראל בשנים 2023-2015. את הדוח כתבו ד"ר אילן לוי, מרכז בכיר באגף למניעת זיהום אוויר ואסבסט במשרד להגנת הסביבה, וד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית באגף לאפידמיולוגיה, חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות. הנתונים מציגים לראשונה את ממצאי הערכת התמותה המוקדמת ואובדן שנות חיים בגלל חשיפה למזהמי אוויר בישראל, בהסתמך על ערכי היעד המעודכנים ובהתבסס על המלצות ארגון הבריאות העולמי משנת 2021.

ד"ר אילן לוי: "זיהום אוויר מוכר בעולם כגורם הסיכון הסביבתי בעל המשמעות הרבה ביותר לבריאות האדם בכלל ולתמותה מוקדמת בפרט. בדוח זה נעשה שימוש במידע הסביבתי המפורט ביותר הזמין לנו ובנתוני הבריאות העדכניים ביותר כדי לכמת את ההשפעה השלילית של זיהום האוויר בישראל, המתבטאת בתמותה מוקדמת ובאובדן שנות חיים. התוצאות המוצגות בדוח מדגישות מצד אחד את ההשפעה החיובית של הפחתת הפליטות המקומיות של תחמוצות החנקן, ומצד שני את הצורך להמשיך לפעול להפחתת פליטות של כל מזהמי האוויר בעתיד."

ממצאים בולטים:

  • בשנת 2023 היה מספר מקרי המוות המוקדם בגלל חשיפה לחלקיקים נשימים 4,699. בשילוב חנקן דו-חמצני ואוזון, המספר הוא 5,510 מקרי מוות מוקדם.
  • נכון לאותה השנה, מקרי התמותה המוקדמת משמעותם אובדן של 66,576 שנות חיים משלושת המזהמים יחד.
  • לאורך השנים ניכרת מגמת ירידה במקרי המוות המוקדם מחשיפה לחנקן דו-חמצני, ואילו מקרי מוות מוקדם מחשיפה לאוזון נמצאים במגמת עלייה. קיימת יציבות מבחינה סטטיסטית במספר מקרי המוות המוקדם בגלל חשיפה לחלקיקים נשימים עדינים (2.5PM) בשנים האחרונות.
  • שיעורי התמותה המוקדמת עקב חשיפה למזהמי אוויר נבחרים בישראל, נמוכים בהשוואה למדינות באירופה בעלות רמות דומות של ריכוזי המזהמים. ההסבר הוא שאוכלוסיית ישראל צעירה יחסית למרבית מדינות אירופה.
  • הניתוח אינו כולל השפעות נוספות כגון תמותה בגלל חשיפה למזהמי אוויר אחרים (למשל חומרים מסרטנים), תחלואה לסוגיה ועומס על מערכת הבריאות (למשל בימי אשפוז).

הדוח מציג חישוב של מספר מקרי המוות המוקדם הקשורים לחשיפה למזהמי אוויר נבחרים בישראל. התוצאות מוצגות לשנים 2023-2015 ומבוססות על הערכות עדכניות מהעולם של ההשפעות הבריאותיות של זיהום אוויר, ריכוזי המזהמים שאליהם חשופה האוכלוסייה בישראל מדי שנה ונתוני למ"ס לגבי גודל אוכלוסיית ישראל מדי שנה.

בעקבות עדכון הערכים הבריאותיים שעליהם המליץ ארגון הבריאות העולמי בשנת 2021, נבחנה מחדש ההשפעה הבריאותית של זיהום אוויר על תמותה מוקדמת ואובדן שנות חיים בעבור מדינות אירופה על ידי הסוכנות האירופית להגנת הסביבה (EEA) בדוח משנת 2022. הדוח מאמץ את המתודולוגיה העדכנית ביותר עם ערכי הבריאות החדשים ורמות הסיכון הבריאותי העדכניות ביותר.

 

תגובות
הוספת תגובה
הוספת תגובה
 
קבצים
כותרת
תוכן