נזקי עבריינות סביבתית של התעשייה ועסקים מזהמים

ועדת הכלכלה של הכנסת ציינה את היום המיוחד לנזקי עבריינות סביבתית בכנסת, ביוזמת ח"כ מטי צרפתי הרכבי. היא דנה בנזקים שגורמים התעשייה ועסקים מזהמים ובשאלה אם בישראל אכן המזהם משלם.

ממלאת מקום יו"ר הועדה, ח"כ שלי טל מירון, פתחה את הדיון וציינה, כי לאחרונה המשרד להגנת הסביבה פרסם דוח שממנו עולה כי בישראל מתים מוות מוקדם כ-5,500 אנשים בגלל זיהום. "גם חקיקה סביבתית אפשרית. מהבית הזה יצא חוק לאיסור קטיפת פרחים מוגנים וזה עבד, ואחרי חוק השקיות ירדה כמות השקיות שנזרקות בטבע. זה אפשרי, ואני קוראת להציל את החיים של אזרחי מדינת ישראל", אמרה.

ח"כ מטי צרפתי הרכבי ציינה, כי כל שעה וחצי במוצע מת אדם מאחר שנחשף לזיהום אוויר, וכל שנה נזרקים 1.3 מיליון טונות של פסולת בשטחים ציבוריים אך אין אכיפה מספיקה. היא הזכירה כי ב-2008 אושר חוק המזהם משלם, שנועד להחמיר ענישה סביבתית ולהפוך את הזיהום ללא כדאי כלכלית. לדבריה, "בישראל משתלם לזהם. אם אתה מפעל בישראל, לוקח שנים עד שמישהו יאכוף את החוק עליך. זה מחדל של הממשלה וכישלון מתמשך."

סגנית היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, עו"ד איריס שליט ציינה בפני הוועדה, כי יש מדיניות וכלי אכיפה כגון צווים, עיצומים כספיים ואכיפה פלילית, וכי קיימת מגמת עלייה ולא ירידה בעיצומים הכספיים, בפרט בנושא של זיהום אוויר. שליט הוסיפה, כי זיהום מים ופסולת אינו מוסדר בעיצומים אלא באכיפה פלילית.

ח"כ יוראי להב הרצנו התייחס לדבריה וציין, כי לפי מבקר המדינה יש 3,674 מפגעים מהותיים. "הנתונים על האכיפה זה אפילו לא טיפה בים", אמר.

שליט בתגובה: "עם כוח האדם הקיים והכלים שיש לנו, אנחנו אוכפים הכי טוב שאפשר."

צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

מנכ"ל תנועת עתיד לעוטף, אוהד כהן, זעם על דבריהם של נציגי המשרד להגנת הסביבה, ואמר כי דברי המשרד שהוצגו בפני הוועדה הם "כסתוח". כהן הציג לוועדה שקית עם מים מנחל שקמה, וקרא לנציגי משרד הגנת הסביבה לבצע דגימות ולהפסיק את השפכים. "זה החיים שלנו והבריאות שלנו. פורצים את הסכרים האלה, ומאגר המים עומד בסכנה. תגיעו מחר לנחל שקמה", אמר.

ח"כ שלי טל מירון התייחסה לדבריו: "מה שהוא אמר זו המציאות. זה משפיע על החיים שלהם ועל הבריאות של הילדים שלו. השרה צריכה להתייצב שם פיזית ולפעול."

ראשת מועצה אזורית גזר, רותם ידלין אמרה, כי צריך לעבוד עם המשרד להגנת הסביבה: "כשאנחנו רבים איתם, בצד יושבים המפעלים המזהמים ומתים מצחוק. אנחנו בעיקר צריכים שהמזהם יתחיל לשלם."

ראש תחום רגולציה באדם טבע ודין, עו"ד מירב עבאדי הוסיפה, כי "לא רק שהמזהם לא משלם הוא אפילו מתוגמל על הזיהום." לדבריה, בנחל עברונה נשפכו חמישה מיליון ליטרים של דלק. בית המשפט אימץ הסדר טיעון של קנס של מיליון וחצי שקלים, ולנושא משרד אחד - 35 אלף שקלים. "העונשים מגוחכים. בעלי התפקידים קיבלו בונוסים וקודמו בתפקידם", אמרה.

מנהל איגוד הכימיה, הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים, ניר קנטור, הגיב לדברי ידלין ואמר שהתעשיינים אינם צוחקים. הוא הוסיף כי משקל התעשייה מהעלות הסביבתית של הזיהום הוא 15% בלבד לעומת 35% מייצור חשמל ו-27% מתחבורה, וכי התהליכים שהתעשייה עושה הביאו להפחתה של עשרות אחוזים מהמזהמים. לדבריו, "התעשייה הגיעה למקום הרבה יותר חיובי וטוב, ויש בעיות סביבתיות שאינן מקבלות ביטוי. התעשייה היא אחוז קטן יחסית בעלות הסביבתית, ומגזרים אחרים אינם מקבלים את תשומת הלב והטיפול הרגולטורי הראוי. התעשייה פועלת, והפחיתה את הפליטות שלה בעשרות אחוזים בשנים האחרונות."

ממלאת מקום יו"ר הוועדה ח"כ שלי טל מירון סיכמה את הדיון ואמרה, כי היא מצפה מהשרה להגנת הסביבה ומממלא מקום המנכ"ל להגיע לדיון ולתת תשובות לשאלות המקצועיות. היא קראה למשרד להגנת הסביבה לבחון הגדלת סכומי הקנסות, בפרט על הפרות חוזרות. עוד אמרה, כי תפנה ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה כדי שידון בדברים לעומק.