מנהל רשות המים: החורף הכי שחון ב-100 השנים אחרונות

הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי קיימה דיון בנוגע לניהול משק המים בישראל בעקבות מי הגשמים המועטים שירדו השנה ובמעקב אחר יישום דו"ח המבקר בנושא מ-2018, שהציג תמונה עגומה על ניהול משק המים בישראל. על פי הדוח, רשות המים אפשרה לנצל מאגרי מים טבעיים עד כדי סכנה לגרימת נזק בלתי הפיך. מפלס הכנרת ירד אל מתחת לקווים האדומים, והאקוויפרים המרכזיים התדלדלו באופן מדאיג. זאת בין השאר משום שרשות המים לא קבעה קווי תפעול למקורות המים ולא פעלה לשיקומם כנדרש.

עוד נקבע, כי רשות המים לא עמדה ביעדי ההתפלה שקבעה הממשלה, ולמרות החלטות ממשלה והמלצות של ועדות מקצועיות, רשות המים ומשרד האנרגיה לא השלימו את תוכנית האב למשק המים. הדוח קובע, כי היעדר תוכנית אסטרטגית מביא לניהול חירום מתמשך, להחלטות חפוזות ולפגיעה חמורה במשק המים.

היו"ר לוי אמר בדיון, כי הנושא נמצא בלב ליבו של המשבר הכלכלי והחברתי, והדגיש את הצורך בניהול מקצועי וארוך טווח של משק המים, במיוחד בשנה שבה מדווח על ירידה חדה בכמויות המשקעים: "רשות המים הודיעה, כי החורף הנוכחי הוא השחון ביותר במאה השנים האחרונות. לנוכח נתונים אלה, ההחלטה לצמצם את ההתפלה בעת הזו בלתי נתפסת ומהווה סכנה חמורה לאספקת המים של מדינת ישראל. הדחיפות בפתרונות מיידיים, במיוחד בתחום המים, קריטית לנוכח האתגרים המורכבים.

"עלינו לשמור על אספקת מים רציפה ולמנוע פגיעה בתשתיות קריטיות. עלינו לפעול מיידית כדי למנוע פגיעות נוספות בתשתיות המים ובחיים הכלכליים של הציבור. ניהול משק המים חייב להיעשות לאור תחזיות מדעיות, ודרושה גישה מאוחדת של כל הגורמים המעורבים. התקבלו דיווחים מדאיגים על התערבות פוליטית בהחלטות מקצועיות של רשות המים, ואנחנו דורשים תשובות בנושא. אסור ששיקולים זרים יכתיבו החלטות קריטיות שישפיעו על אספקת המים של המדינה כולה."

מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין: "נכנסתי לתפקידי לפני כשנה, ואני סבור כי חלק מהתפקיד של משרד האנרגיה הוא לפקח על תעריפי המים. כל הוצאה שנראית לכאורה מוצדקת בעיני האזרח הפשוט, חייבת להיבחן בקפידה, שכן עצם ההעלאה של תעריפי המים היא מחולל אינפלציה ממשי.

"משרד המבקר התייחס בדוח לצמצום משאבים שאינם נדרשים. בשנה שעברה הייתה טעות בהערכת הצרכים של רשות המים, שהביאה לגביית יתר של כ-150 מיליון ש"ח מהציבור, אשר בסופו של דבר לא היה בהם צורך. למרות זאת הסכום הזה נכלל גם בתחשיבי השנה העוקבת. אין סיבה שגוף ייהנה מכסף ציבורי שנצבר אצלו מעבר לנדרש.

"תעריף המים מתעדכן פעמיים בשנה, לכן בדקנו מתי נכון לבצע את העדכון באופן שיפגע כמה שפחות בצרכנים. פועלים לבניית מודל חדש שיסייע בניהול התקציב תוך איזון נכון בין הכנסות להוצאות, כולל התייחסות לחלוקת דיבידנדים אשר אין זה ראוי לחלקם לרשויות. יש לעודד את תאגידי המים לייעל את ניהול המערכת, אך תעריף המים לא צריך לממן חובות של מי שאינו משלם. אני מתנגד לגבייה מופרזת בגין פחת מים."

מנכ"ל רשות המים, יחזקאל ליפשיץ אמר, כי רשות המים תיקנה כמעט את כל הדברים שצוינו כליקויים בדו"ח המבקר. לדבריו, יש תוכניות כבר ל-2075. עוד ציין: "בעת קביעת מדיניות משק המים, אנו בוחנים את גידול האוכלוסייה תוך הבאה בחשבון של ההנחות המחמירות ביותר, ונתוני המשקעים מלמדים על ירידה עקבית: דצמבר וינואר היו שחונים לחלוטין, היעדר גשם רציף מביא להתייבשות הקרקע, ואנו מעדיפים משקעים המתפרסים לאורך שבועות. זה בלתי נתפס. אירוע הגשם השני היה מרוכז, ואנו מכנים אותו 'אירוע אלים' כי מכמות גדולה של גשם שניחת בבת אחת לא מספיקים ליהנות.

"אחד הנתונים החשובים ביותר שיש להביא בחשבון עד שנת 2050 הוא הירידה הצפויה בכמות המשקעים. אנו יודעים שאי אפשר "לשחק" עם משאב המים. האוכלוסייה בישראל גדלה, ובלי אספקת מים מסודרת לא יתאפשר לקיים שגרת חיים נורמלית. ישראל ממשיכה לפתח את מערך ההתפלה שלה, במיוחד לנוכח השלכות המלחמות באוקראינה ומבצע חרבות ברזל. בימים אלו מתבצעות עבודות לקראת הקמת מיתקן ההתפלה השביעי, וההליך למיון מוקדם של הפרויקט צפוי להתפרסם בקרוב. אנו מתכננים אספקת מים בהיקפים גדולים. היעד הוא להגיע ל-20 קוב מים לנפש עד שנת 2075. אמנם לא נתקלנו באתגרים ישירים במשך המלחמה, אך האיומים הביטחוניים על מיתקני המים מטרידים אותנו."

ליפשיץ עדכן, כי ברבעון השני צפויה בשורה ממשית למשק המים. בין השאר אושרו תוכניות אב חיוניות: תוכנית אב לקולחין, תוכנית אב לביוב, קביעת קווי תפעול ואישור תוכנית אב למשק המים כולו. כמו כן תעריפי המים נמוכים בהשוואה עולמית, ועל פי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (מ.מ.מ), תעריפי המים בישראל הם מהנמוכים במדינות ה-OECD. "עם זאת במקרים שבהם העירייה מעוניינת להגדיל את היקף הפיתוח שלה, היא נדרשת למערכת מים מתאימה, ואם אין לה תשתיות מתאימות, היא לא תוכל לבצע הרחבות. אנו דורשים כי גופים נוספים ישתתפו במימון הפיתוח, ולא שהנטל ייפול כולו על צרכני המים."

בסיכום דבריו אמר ליפשיץ: "משק המים מנוהל לעילא ולעילא ונצברו פה הישגים אדירים. מכל מדינות העולם באים ללמוד מאיתנו."

ח"כ לשעבר איתן ברושי, יו"ר אגודה שיתופית מים לישראל: "הבעיה המרכזית בניהול משק המים, ובפרט בכל הנוגע לקולחין, אינה של הכפר אלא של העיר. אי אפשר לדרוש מהחקלאים לממן את התשתיות לסילוק קולחין. הנושא כולו מצריך טיפול כולל מצד המדינה. יש כאן מאבק גדול וחוסר הבנה מצד רשות המים, אשר מורכבת ממינויים פוליטיים, כולל מנהל הרשות עצמו. חקלאות היא קו הגבול של המדינה, ואי-השקעה בה עלולה לפגוע מאוד בביטחון המזון ובשטחי ההתיישבות.

"כדי לפתור את המשבר צריך לבחון את הדברים מנקודת מבט חדשה. מדובר במשבר ניהולי חמור. לממשלה יש נטייה לדחות החלטות - כישלון שמתבטא באי הקמה בזמן של התשתיות הנדרשות. כמו כן ישנה סתירה מהותית במחירי המים: בכל הנוגע למים לשימוש ביתי, ישראל היא מהמדינות הזולות בעולם, אך בכל הקשור למים לחקלאות - המחירים כאן מהגבוהים ביותר. אך מעבר לכל, הבעיה המרכזית במשק המים היא היעדר גורם מתכלל - אין 'מפקד' למשק המים. קיימים גופים רבים העוסקים בנושא, אך אין בעל בית אחד שמנהל את התחום בדרך אחראית ויעילה."

אייל בן דוד, סמנכ"ל מקורות: "אנו נתקלים באתגרים של ממש בהולכת קווי קולחין ממרכז הארץ לנגב, במיוחד כשהם עוברים בערים מרכזיות. קשה להוביל תשתיות במרכז הארץ, ואנו משקיעים משאבים רבים וזמן רב כדי לקדם פרויקטים לפיתוח משק המים לקראת השנים 2030 ו-2040. נצטרך לקלוט את מיתקני ההתפלה. אנו פועלים כבר היום כדי להיות מוכנים לכל האתגרים הצפויים. עלינו להיות ערוכים לכך."