טכנולוגיית מיזוג חדשה
לפי מחקר חדש בחסות מכון RMI, מזגנים אחראים כיום ל-20% בערך מצריכת החשמל בבניינים ברחבי העולם. עד סוף העשור הנוכחי, מעריכים החוקרים, קירור חללים סגורים יהיה הגורם השני בגודלו בביקוש לחשמל, מיד אחרי טעינה של כלי רכב חשמליים.
אם העולם ימשיך להשתמש בטכנולוגיות הקירור הקיימות, מערכות המיזוג יעמיסו על רשת החשמל ויפלטו יותר מ-100 גיגה־טונות של פחמן דו-חמצני עד שנת 2050 - פי שניים מהיקף הפליטות השנתי של כל האנושות כיום. ב-RMI מדגישים, כי התמודדות עם האתגר הקיים הכרחית לבריאות הציבור, לנוחות וליכולת שלנו להסתגל למשבר האקלים.
הודו מייצגת כיום את שוק המזגנים המתפתח ביותר בעולם. לפי התחזיות, עד 2050 יהיו במדינה יותר ממיליארד מזגנים ביתיים - פי תשעה מהיקף השימוש שנמדד ב-2022. ב-RMI מזהירים: "אימוץ נרחב של טכנולוגיית המיזוג הקיימת מסכן את הסביבה ואת יציבות רשת החשמל. להודו יש הזדמנות חסרת תקדים להוביל את הדור הבא של פתרונות קירור חדשניים."
כדי להתמודד עם האתגר הושק בסוף 2018 פרויקט גלובלי ביוזמה של RMI, ממשלת הודו ומיזם Mission Innovation. הפרויקט, בשם "פרס הקירור הגלובלי", נועד לעודד פיתוח של פתרון קירור ביתי שיהיה בעל השפעה אקלימית נמוכה פי חמישה מזו של המזגנים הנמכרים בהודו, תוך שיפור ניכר ביעילות האנרגטית והפחתת השימוש בגזי חממה.
הפתרונות שזכו בפרס בשנת 2021 היו אבות טיפוס פורצי דרך. לצד פליטות מופחתות במידה ניכרת, המזגנים המתקדמים סיפקו רמת נוחות גבוהה יותר לאורך זמן ועלות תפעול נמוכה בזכות רכיבים חדשניים שמתמודדים טוב יותר עם לחות וגזים ידידותיים לסביבה.
המזגנים היעילים מאוד האלה צורכים עד 60% פחות חשמל ממזגנים רגילים, מפחיתים את העומס בשעות השיא ומשפרים את רמת הנוחות של המשתמשים. הבדיקות העלו גם בעיה בתקני המדידה הקיימים, בעיקר במדינות חמות ולחות כגון הודו, שבהן נדרש חלק גדול מהאנרגיה לייבוש האוויר דווקא. מזגנים סטנדרטיים אינם מתוכננים להתמודד ביעילות עם לחות, ולפיכך גורמים אי-נוחות או חשבונות חשמל מנופחים.
בניסוי נדרשו המכשירים לעמוד בטמפרטורה של 27 מעלות ו-60% לחות יחסית. התוצאות חשפו פערים גדולים בין נתוני היעילות במעבדה לבין ביצועים בשטח, והוכיחו כי אימוץ טכנולוגיות מתקדמות עשוי להקטין את הצריכה, לשפר את חוויית המשתמש ולהפחית פליטות גזי חממה.
לפי הדו"ח, חדירה רחבה של מזגנים מהדור החדש עשויה לחסוך להודו עד 400 ג'יגה־ואט חשמל בשעות שיא עד שנת 2050. זו כמות שוות ערך לכל כושר הייצור של רשת החשמל במדינה כיום. החיסכון הצפוי בהשקעות תשתית מוערך ב-380 מיליארד דולר, לצד תרומה ממשית ליעדי האקלים הלאומיים.