בטון ממוחזר מפסולת פלסטיק

טכנולוגיה חדשה שפותחה בהונגריה מסמנת כיוון מהפכני בתחום ניהול הפסולת והבנייה: הפיכת פסולת פלסטיק שאינה ניתנת למיחזור לחומר גלם לבטון. בעולם שבו רק כ־9% מהפלסטיק ממוחזרים בפועל והיתר נקבר באדמה או נשרף תוך גרימת נזק סביבתי עצום, הפטנט ההונגרי מבית מאסוקו (Masuko) עשוי לשנות את כללי המשחק של תעשיות שלמות. המהות של הפיתוח נמצאת בתוסף כימי מיוחד, המשמש כמעין חומר מקשר בין חלקיקי פלסטיק גרוסים לבין תערובת הצמנט והמים. בשימוש בתוסף זה, הפלסטיק, שבעבר היה חסר ערך תעשייתי, נהפך לחלק אינטגרלי במטריצת הבטון ומחליף את החצץ המסורתי.

התהליך פשוט באופן מפתיע: כל מה שנדרש הוא גריסה של פסולת פלסטיק לסיבים או גרגירים בקוטר של כעשרה מ״מ, הוספתם לתערובת הבטון המוכרת ולבסוף שילוב התוסף שמאפשר קשר כימי הדוק בין החומר האורגני לבין מרכיבי הבטון. יתרון מרכזי של המערכת הוא גמישות בחומרי הגלם: כל פסולת כמעט שאפשר לטחון - חלקי רכב, פלסטיק מכל הסוגים, זכוכית, אפר ושאריות תעשייתיות - נעשית בת שימוש. גם פסולת שאינה ממוינת ואינה נקייה נכנסת לתהליך, ללא צורך בשטיפה או בחיטוי. בכך יורדת במידה ניכרת עלות ההכנה, מה שהופך את השיטה לאטרקטיבית במיוחד במדינות מתפתחות.

תכונות ופוטנציאל

מעבר להיבט הסביבתי, לחומר החדש תכונות הנדסיות מעניינות. שילוב חלקיקי פלסטיק יוצר בטון בעל גמישות גבוהה יותר מבטון מסורתי, מה שמפחית את הסיכון לסדקים הנובעים מעומסים או משינויי טמפרטורה. לפי מאסוקו, מאפיין זה מתאים בייחוד ליישומים כגון מדרכות, כבישים, מסלולים עירוניים ומשטחים בפארקים - מקומות שבהם נדרש איזון בין חוזק מבני לבין ספיגת עומסים דינמיים. מבחינה תפעולית, אפשר לצקת את הבטון החדש באותן תבניות, בשיטות עבודה זהות ובציוד שיש בכל אתר בנייה, לפיכך המעבר לחומר החדש כמעט אינו מצריך שינוי תהליכים.

הפוטנציאל הגלובלי של הטכנולוגיה עצום. בעולם שמתקשה להתמודד עם הצטברות פסולת פלסטיק, בעיקר במזרח אסיה, דרום אמריקה ואזורים שבהם פסולת צפה באוקיינוס נהפכה למשבר לאומי, הפטנט ההונגרי מייצר פתרון כפול: השבת משאב שלא נעשה בו שימוש וגם הפחתת עלויות בבנייה. מעבר לכך, היכולת להפוך פסולת ללבנים, ללוחות, למדרכות ולאלמנטים תשתיתיים, יוצרת מודל מעגלי של ייצור שבו הפסולת נהפכת לחומר גלם בעל ערך במקום לנטל סביבתי.

אם מדינות יחלו לאמץ את השיטה בקנה מידה רחב, ייתכן שזו אחת החדשנויות החשובות ביותר בתחום הבנייה הירוקה בעשור האחרון, כזו שכוללת הן הפחתה בזיהום, הן צמצום שימוש במשאבים טבעיים והן קידום בנייה זולה ויעילה יותר. הפטנט אמנם נרשם בהונגריה, אך הפשטות שבהפעלתו הופכת אותו למועמד טבעי ליישום גלובלי, במיוחד באזורים שבהם התמודדות עם פסולת נהפכה לאתגר קריטי.

לפרטים נוספים