תעשיית הגרעין ובינה מלאכותית

חברות טכנולוגיה כגון מטא (Meta), גוגל (Google) ומיקרוסופט (Microsoft) כבר השקיעו בשיתופי פעולה עם מפעילי כורים ומיזמים בתחום הגרעין מתוך הבנה שייצור חשמל רציף 24/7 יכול להיות בסיס אמין לפעילותן. כעת מתברר שגם תעשיית הגרעין מגלה עניין גובר בבינה מלאכותית, אך בזהירות. אף אחד לא מציע לאפשר למערכת בינה מלאכותית לשלוט בכור עצמו, אך יותר ויותר חברות אנרגיה בוחנות את הטכנולוגיה ככלי לייעול תהליכים עסקיים ולוגיסטיים.

מיזם אמריקני בשם ניוקלרן (Nuclearn), שהוקם בידי בראדלי פוקס (Bradley Fox) וג'רולד וינסנט (Jerrold Vincent), כבר פועל ביותר מ־65 כורים ברחבי העולם. החברה גייסה לאחרונה 10.5 מיליון דולר בסבב ראשון בהובלת קרן Blue Bear Capital ובהשתתפות משקיעים נוספים. תחילת דרכה של ניוקלרן הייתה בתחנת הכוח הגרעינית פאלו וורדה שבמערב פיניקס במדינת אריזונה, שם עבדו המייסדים וניסו לייעל משימות שגרתיות באמצעות מדעי הנתונים, ובהמשך בעזרת מודלים מתקדמים של AI.

העניין שצברו בקרב כורים אחרים האיץ את התפתחות החברה, בייחוד בזמן הקורונה. כיום ניוקלרן מציעה כלים מבוססי בינה מלאכותית המותאמים לטרמינולוגיה הייחודית של תעשיית הגרעין, עם אפשרות לאימון מודלים ייעודיים לספקי חשמל. אמנם התוכנה מתארחת בענן, אך החברה מספקת גם פתרונות התקנה מקומיים כדי לעמוד בדרישות האבטחה של כורים. בין השאר המערכת מסוגלת לייצר תיעוד שגרתי שהעובדים עוברים עליו ומאשרים, ובכך חוסכת זמן יקר.

לדברי פוקס, כיום הוועדה הפדרלית מתייחסת לפיקוח על הגרעין (NRC) לבינה מלאכותית ככלי עבודה, בדומה לשימוש באקסל או במערכת ממוחשבת פשוטה כלשהי, והאחריות הסופית מוטלת תמיד על האדם. מפעילי כורים יכולים להגדיר את רמת האוטומציה הרצויה בהתאם לנוחותם ולרמת האמון במודל, לפיכך במקרים של חוסר ודאות ההחלטות חוזרות לבקרה אנושית. "אנחנו אומרים ללקוחות לחשוב על זה כמו על עובד זוטר", מסביר פוקס, "כזה שצריך עדיין פיקוח, אבל יכול לחסוך הרבה עבודה שחורה."

השילוב בין צרכי התעשייה הגרעינית לבין יכולות הבינה המלאכותית עשוי לשנות את אופן ניהול המערכות התומכות בכורים. השאלה שנותרה פתוחה היא עד כמה תהיה התעשייה מוכנה לאמץ אוטומציה מתקדמת בלי לוותר על עקרון הבקרה האנושית.

לפרטים נוספים