דוח מגמות עולמיות ראשון מסוגו בכנס בין-לאומי

משרד המודיעין קיים את פורום קו האופק ה-17 במספר, הגדול ביותר שהוביל מאז תחילת האירוע ב-2017. בכנס הציג המשרד דוח מודיעין לאומי ראשון מסוגו, המספק למדינת ישראל תחזית אסטרטגית לטווח של עד עשר שנים. באירוע השתתפו כ-200 בני אדם, בהם בכירים ממשרדי הממשלה, כ-30 דיפלומטים ממגוון שגרירויות זרות בישראל ואורחים מחו"ל.

הדוח של משרד המודיעין, שהוצג בפורום על ידי ד"ר ויקטור ישראל, ראש מנהלת המודיעין הלאומי של המשרד, סוקר מגמות עולמיות עתידיות בשמונת התחומים האלה: 1) גאופוליטיקה, 2) מדינה, 3) טכנולוגיה, 4) כלכלה, 5) חברה, 6) דמוגרפיה, 7) אקלים וסביבה, 8) אידאולוגיות.

חוקרי המשרד זיהו, כי בשנים הבאות צפויה תקופת מעבר מסדר עולמי שהתקיים בעשורים האחרונים בהובלת ארה"ב, לסדר עולמי אחר שיתעצב לאחר תקופת המעבר. תקופת המעבר תאופיין במשברים רב-ממדיים כלכליים וחברתיים בין-גושיים - בין סין לארה"ב. זאת לצד המשך משבר האקלים והתעכבות במהפכות הטכנולוגיות. כל אלו יעצימו את המשבריות במערכת הבין-לאומית באמצעות השפעה הדדית בין כל המרכיבים.

בסיכום הדוח, משרד המודיעין ממליץ למקבלי ההחלטות להיערך לתקופת המעבר באמצעות מעורבות גדולה יותר של המדינה בייצור אסטרטגיות לאומיות חוצות תחומים וחיזוק החוסן הלאומי על רבדיו. כל זאת כדי להיכנס לתקופה שלאחר תקופת המעבר מעמדה של חוזק לאומי.

את האירוע פתח שר המודיעין, האלוף (מיל') אלעזר שטרן, שאמר למשתתפים: "אנחנו רק סורקים את האופק, או מתכוונים לעצב אותו? זה ההבדל בינינו לבין משרדי ממשלה אחרים. אנחנו מספקים מודיעין לטווח ארוך. לא מדובר בנושאים ביטחוניים בלבד, אלא בסוגיות הנוגעות לכל תחומי החיים.

"תפקידנו הוא להניח תשתית שמורכבת ממגמות, סיכונים והזדמנויות שעומדים להפציע, ולהפוך אותם לכלי עבודה ממשי למשרדי הממשלה, גם בניגוד למגמות עכשוויות. ממדים שונים של ביטחון לאומי שיוצגו כאן בכנס, הם אלה שמרכיבים את האופק המשותף של כולנו. הדאגה המרכזית היא מה שקורה בתוכנו כמרכיב בחוסן הלאומי. ערכים לא מפריעים לנו לשרוד במזרח התיכון. בזכותם אנחנו שורדים."

מנכ"ל משרד המודיעין, ד"ר אלכס דן, אמר בפורום: "כשאנחנו מתבוננים בחיזויים מהעבר, אפשר לראות שחלקם בהחלט התגשמו. למשל, פירוק מדינות קומוניסטיות, עולם מכוון DATA ומסחר גלובלי. כיום הגורם המשפיע ביותר הוא הדמוגרפיה - גידול עצום באוכלוסייה שמשפיע על מדיניות רווחה, תעסוקה, חינוך והתמודדות עם מחלות שלא הכרנו. בהתאם לזאת, הקמנו מספר מרכזי מודיעין משותפים שנוגעים לנושאים האלו. בד בבד, ההתפתחויות הטכנולוגיות משנות את פני הכלכלה. מדובר במרכזי כובד שאי אפשר להתעלם מהם."

בפורום השתתפו לראשונה דוברים מחוץ לישראל - שני נציגים ממנגנון סריקת האופק הפדרלי של ממשלת קנדה Policy Horizons, שהגיעו לארץ בהזמנת משרד המודיעין.

אלכסיס קונראד, העוזר הבכיר של סגן השר הממונה על המנגנון, התייחס ליחסים החמים ולשיתופי הפעולה בין ישראל לקנדה בתחומים כגון ביטחון, טכנולוגיה ומלחמה באנטישמיות. קונראד הציג למשתתפים באירוע את Policy Horizons, שהוא אחד ממנהליו, וסיפר על התרומה של הארגון לממשלת קנדה בכל הקשור להבנת העתיד והאתגרים שהוא נושא.

פורום קו האופק הגדול ביותר שנערך עד כה

החוקר הבכיר פייר-אוליבייה דה-מרשה, המתמחה בהתכנסות ביו-דיגיטלית (Biodigital convergence), סקר את האתגרים וההזדמנויות שמביא העידן הביו-דיגיטלי שאנו עומדים לפתחו בתחומים כגון מזון, תעשייה, בריאות וסביבה.

האלוף (מיל') עמוס ידלין, לשעבר ראש אמ"ן וראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), העביר הרצאה שכותרתה "איראן וישראל - תחרות אסטרטגית: התנגשות בלתי נמנעת?" ההרצאה נגעה הן למצב הפנימי באיראן והן לאיום על ישראל, האזור והעולם כולו.

כדבריו: "כשמדברים על העימות עם איראן, צריך להבין שהוא א-סימטרי. מעבר לייצוא המהפכה האסלאמית ולשאיפה להיות מעצמה אזורית משפיעה על כל המזרח התיכון, איראן שואפת להשמיד את מדינת ישראל. לישראל אין יעד כזה. אין לנו גבול משותף עם איראן או רצון להשמיד את איראן. הפעילות שלנו נועדה רק לעצור את הפעילויות האיראניות."

ראש אמ"ן לשעבר הציג בדבריו ארבעה תרחישים הנוגעים לאיום הגרעיני של איראן בעשור הקרוב: 1) איראן גרעינית, 2) חזרה להסכם הגרעין, 3) מלחמה כוללת בין ישראל לאיראן, 4) שינוי משטר באיראן. הוא התייחס גם למחאה האזרחית בערי איראן בשבועות האחרונים, ואמר: "המחאה אותנטית, עדיין קיימת, אך עוד לא הגיעה למצב של מהפכה. המשטר אכזב את העם, ושינוי משטר צריך לבוא מהאיראנים עצמם."

במסגרת הפורום התקיימו שני מופעים נוספים. תחילה התקיים פנל בנושא חוסן לאומי בהשתתפות פרופסור ואלוף (מיל') יצחק בן ישראל, לשעבר ראש סוכנות החלל הישראלית; האלוף (מיל') יעקב עמידרור ממכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, ששימש בעבר ראש המטה לביטחון לאומי; וד"ר ראובן גל, פסיכולוג וחוקר של הקשר בין הצבא והחברה בישראל, עמית בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון. לאחר מכן הרצה חוקר העתידים ד"ר רועי צזנה בנושא "הדור הבא של הטכנולוגיה".