ספר: הג'וּג'וּ צוחק בניגריה: תובנות מאפריקה

הג'וּג'וּ צוחק בניגריה: תובנות מאפריקה מאת הלל גלבוע בהוצאת המחבר, הוא קובץ של 12 סיפורים קצרים, מדהימים, מצחיקים, אך בעיקר מלאי תובנות לחיים. באמצעות הסיפורים הקוראים מוזמנים למסע עמוק לתוך הקרביים של ניגריה, שהיא מדינה־מעצמה של כאוס, של יצירתיות מגוונת ושל מאבק יום־יומי על הישרדות.

הלל גלבוע מתאר בספר חוויות ואירועים שקרו בניגריה. הוא מנסה לפתוח צוהר לעולם אחר שקשה מאוד לקלוט אותו לעומקו בלי לחיות אותו יום־יום ולנסות להבינו שנים רבות. בסיפורים בספר קשת רחבה ומטלטלת של רגשות אנושיים שפותחים צוהר לעולם אחר, זר, שבמבט ראשון נדמה נראה כמתנהל בדרך לא הגיונית, אך אם משכילים לקרוא מעבר לשורות, אפשר להבין שההיגיון בהחלט נמצא שם. הסיפורים מעוררים מחשבה.

מהסיפור "אבטיחים בבודיג'ה": "ניגרי טוב וחכם אם יש לו קצת קרקע, ישתול תירס, קסבה, פופו ואולי גם אבטיחים. אם יש לניגרי קצת קרקע, הוא ישתמש בקרקע למטרה מועילה וחשובה. אחרי הכול זו ניגריה, ולא איזו ארץ של אנשים מקולפים OYINBO. בניגריה מנצלים את השטח לגידול מזון כדי לשרוד, כדי לחיות! ואוכל חשוב יותר משושנה צחורה. באירופה, ארץ המקולפים, המטרה היא לחיות יותר טוב! אוכל יש בחנויות, לכן בגינה יש פרחים. בניגריה המטרה החשובה ביותר היא לחיות. ההבדל בין 'לחיות' לבין 'לחיות טוב יותר' הוא הבדל עצום. עולם שונה, כמעט הפוך."

במרכז הספר נמצאת האבחנה המבריקה והחשובה של הלל גלבוע בין המטרה "לחיות" לבין המטרה של אירופים מקולפים "לחיות טוב יותר". לאבחנה הזאת הגיע אחרי הרבה שנים בניגריה ובמקומות נוספים בעולם בניסיון בלתי נלאה להבין את הפער המנטלי בין אנשים נפלאים שחיים בעולם של הישרדות קרוב לטבע האדם, היכן שהמוות הוא חלק מהחיים, לבין המקולפים שחיים בציוויליזציה.

בסיפור "הכתב הניגרי" הלל גלבוע מציג את ההתייחסות לזמן וגם את הנאיביות בכמה תובנות מעניינות. בסיפור "התיאטרון באיבאדאן" הוא מסביר למה הרבה פרויקטים לא מסתיימים בניגריה. הסיפור "זיכרון מאיבאדאן" שופע תובנות: סכסוך נצח בין חוואים ורועים, משבר אקלים או משבר בורות. בסיפור "חופש וזכויות הפרט באיבאדאן" יש תובנות שרובן קשורות לחופש הפרט. להפתעת רבים, בניגריה יש לא מעט חופש, אולי מכיוון שאין אכיפה. הרבה חופש זה גם בלגן כמובן. הסיפור "מכליות מתחת לגשרים" הוא סיפור נחמד על חשיבות הכבוד בכפר. בסיפור "מלכודת המיניבוסים" יש כמה תובנות: על כומר קתולי ועל הפער בין אירופים לניגרים. "שיטת ההשתנה" הוא סיפור עם הרבה חומר למחשבה על מעמד הנשים, על נישואים ועל נושאים נוספים.

מתוך הסיפור "בר האגדות בקאלאבאר": "מנהיג הקלטיסטים משתכנע ומסכים להביא אותה למלון מטרופוליטן כדי שתוכל להתקשר לדאריו. הוא חותך לה את האוזן השמאלית ומבטיח לה שהיא תקבל את האוזן חזרה כשתחזור. בהתחשב באופציות האחרות שעומדות לרשותה, הסידור הזה נראה לג'ינרבה כסידור הגון, אפילו מוצלח. מצד שני, היא לא יכולה להסביר מדוע אחד הקלטיסטים חתך לה את הזרת הימנית או למה הוא נתן את הזרת שלה לחתול שלו. 'חתול כל כך מתוק', היא אומרת."

הלל גלבוע זכה לחיות בכל מיני עולמות במרוצת חייו. הוא נולד בקיבוץ משמר העמק, ואחרי קריירת כדורסל חי מספר שנים בניגריה וכשבע שנים בפלורידה. יש לו תואר B.Sc. במדעי המחשב מאוניברסיטת USF, והוא עבד כארבע שנים בפרויקט אינטל בקרית גת, כארבע שנים בחוצה ישראל ושוב כמה שנים בניגריה.

"הג'וּג'וּ צוחק בניגריה: תובנות מאפריקה" מאת הלל גלבוע, הוצאת המחבר, 99 עמודים. להשיג באתר הספרים עברית.