ספר שירים של חגית בת-אליעזר: הרחבת המבט
המשוררת חגית בת-אליעזר מוציאה לאור את ספר שיריה החמישי, הרחבת המבט, בהוצאת ביטאון שירה, בעריכתו של ד"ר אורן עילם. הספר מספק חוויית קריאה עשירה ומרובדת, החוצה תחומי חיים מגוונים והמפנה את מבט הקורא אל נקודות מבט חדשות ומעוררות מחשבה. שירי הספר נחלקים לשמונה שערים, שכל אחד מהם מאיר היבט אחר של הקיום האנושי והחברתי.
השער "אתה ואני" חוקר את נושא האהבה והארוטיקה בעוצמה רגשית ובכנות חסרת פשרות, עם שירים כגון "הַמְרָאָה" ו"אלגוריתם", המשקפים את האהבה במבט עכשווי, המשלב תשוקה, הומור ותובנות על טבע היחסים האנושיים.
שירי "ראיית האחר" חודרים אל מעבר למעטה החיצוני, כפי שניכר בשירים "האישה הבוכה" ו"גורליות", המשקפים רגישות חברתית עמוקה ורבדים פסיכולוגיים של קשרים בין-אישיים.
השער "האדם והטבע" מציע דיאלוג מתוחכם בין האנושי לטבעי עם נשירים "קרבת הברואים" ו"סכנת הכחדה", המדגימים את השילוב העדין בין שני העולמות והתבוננות עמוקה במערכת האקולוגית.
השער "תמונות משפחה" חושף את המורכבות של קשרי משפחה בכנות נוגעת ללב כמו ב"ילד-איש", ובונה את האלבום של שירים-תמונות של משפחה באשר היא.
שירי זקנה של השער "שָׁנִים" הם בין הקודרים שבספר, בלא אותה אופטימיות שמאירה את השירים בנושאים אחרים. מתוך קשב פנימי והתבוננות בסובבים, כגון בשיר "אבא", המשוררת מביעה צער עמוק על השחיקה שהיא מנת חלקו של אדם המאריך חיים.
השער "בשדה היצירה" נוגע למלאכת הכתיבה, למשל השיר "הארה". שירי השער עוסקים בלבטים אומנותיים, בחיפוש אחר השראה ובמשמעות של אומנות בחיים האישיים והקולקטיביים.
שני השערים האחרונים, "שנת בלהה" ו"המלחמה הזאת", נוגעים במציאות הישראלית העכשווית בעוצמה יוצאת דופן. הראשון מביע מחאה נגד שינויים פוליטיים מדאיגים עם שירים כגון "ניסיון הפיכה", ואילו השני מגיב לאירועי מלחמה בשירה כואבת ורגישה, כפי שניכר בשירים "שבת הקריסה" ו"חללים".
סגנונה של בת-אליעזר משלב חדשנות לשונית עם מוזיקליות מסורתית. חלק מהשירים כתובים במשקל וחרוז, ואחרים מאמצים מבנה חופשי וזורם. שירתה מצטיינת בדיוק לשוני ובמבט חודר, המצליח לשלב את האישי עם הציבורי, את הפרטי עם הלאומי.
השיר "הדרך", המודפס על הכריכה האחורית של הספר, מסמל את הגישה האופטימית של המשוררת, המציעה דרך להתמודדות עם אתגרי החיים מתוך חוסן ותבונה: "מַשְׁלִיכָה חַכּוֹת/וּבְלִי לְחַכּוֹת/מַסְלוּלִי הוֹלֵךְ וָחָג/יֵשׁ שֶׁחוֹזְרוֹת עִם דָּג".
עיצובו האמנותי של הספר, פרי עבודתו של רועי חייק, משתלב היטב עם תוכנו השירי ויוצר חוויה חזותית התואמת את רוח הכתיבה.
