"משפחות אוגרות מזון לחירום, בזמן שאחרות לא מצליחות לסגור שבוע רגיל"
בכל סבב של מתיחות ביטחונית, התגובה האינסטינקטיבית של משפחות רבות בישראל ברורה: קונים יותר, מאחסנים יותר, יוצרים תחושת שליטה מול אי הוודאות. עגלות מתמלאות בשימורים, פסטה, אורז, בקבוקי מים, מוצרי תינוקות וכל מה שנדמה כחיוני לשעת חירום, אבל במקביל לתנועה הזו, קיימת מציאות שקטה וכואבת יותר, כזו שלא נכנסת לסל הקניות המוגדל כי אין לה איך. עבור אלפי משפחות, אין יכולת לאגור מזון, ולעיתים אין אפילו מזון באופן שוטף.
בעמותת 'בית לחם יהודה' מדווחים על תופעה שמתחזקת בכל גל מתיחות: נזקקים שמגיעים ומבקשים עוד, לא מתוך חמדנות או אגירה, אלא מתוך פחד אמיתי שלא יהיה מחר מה לשים על השולחן. אם חלילה תיכנס מדינת ישראל לעוד סבב לחימה, הפעם מול איראן.
מנכ"לית העמותה מלכה אלבז מתארת את מה שקורה בשטח: "אנחנו רואים את זה בכל תקופה כזו. אנשים שומעים חדשות, רואים את כולם מצטיידים, ואז מגיעים אלינו ומבקשים עוד קצת שיהיה בבית. לא מוצרי מותרות, אלא בסיס. אבל לנו, לצערנו, אין אפשרות לתת מעבר למה שאנחנו מחלקים באופן קבוע. אין לנו מלאים אינסופיים ואין לנו יכולת להכפיל חלוקה בגלל גל של חשש ביטחוני. זה קורע לב".
לדבריה, דווקא הלחץ הציבורי סביב הצטיידות יוצר פער נוסף. "כשיש תחושה של חירום, המחירים לא יורדים והביקוש עולה. משפחה שמראש "חיה על הקצה" מרגישה שהיא מאחרת לרכבת, אבל אין לה איך לקנות עוד. ואז היא באה לעמותה בתקווה לקבל עוד כמה פריטים. אנחנו עושים כל מה שאפשר, אבל יש גבול ליכולת".
המציאות הזו מציבה את העמותות במלכוד: מצד אחד, הרצון האנושי ברור. אם יש חשש, רוצים להכין את הילדים, לדאוג לסבא וסבתא, לא להיתקע בלי כלום. מצד שני, עמותות המזון אינן מחסן חירום לאומי. הן פועלות על תרומות, על מלאים מוגבלים, על תכנון חלוקה שמבוסס על צורך שוטף. כאשר הבקשה עוברת מהקצאת אוכל לשבוע לאגירת אוכל כדי שיהיה לאנשים בבית מלאי, העמותות נאלצות להציב גבול, גם אם הלב מבקש אחרת.
בעמותה מדגישים שהבעיה אינה רק החלוקה, אלא התפיסה, בזמן שחלק מהציבור מתארגן על מלאי לעוד שבועיים, יש מי שלא מצליח לארגן ארוחה אחת מלאה ליום. זו אותה מדינה, אותם מדפים, אבל לא אותה נקודת פתיחה.
"אנחנו לא כועסים על מי שמצטייד", אומרת אלבז. "אנחנו פשוט מזכירים שיש מי שלא יכולים. והם לא שקופים. הם כאן, לידנו. לפעמים הם עובדים. לפעמים אלה קשישים. לפעמים אלו משפחות עם ילדים קטנים. מה שהם צריכים עכשיו הוא יציבות, לא עוד לחץ".
בעמותה קוראים לציבור לפעול באחריות גם במצבי מתיחות, להצטייד באופן סביר, בלי להעמיס מעבר לצורך ולזכור שלפני שממלאים מחסן, אפשר למלא סל תרומה ובמקביל. כמו כן בעמותה קוראים למקבלי ההחלטות לחזק מנגנוני סיוע מהירים בתקופות כאלה, כדי שהפער בין מי שאוגר למי שרעב לא יעמיק בתגובה לכל כותרת על מתיחות ביטחונית נוספת.
