פארק אקולוגי תיירותי־חינוכי

בהשקעה של חמישה מלש"ח במימון הקרן לשמירה על שטחים פתוחים של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הוקם פארק אקולוגי תיירותי־חינוכי לרווחת הציבור, במסגרת פרויקט שיקום 'ביצות כנרת' - יוזמה משותפת של קבוצת כנרת, רשות ניקוז ונחלים כינרת, החברה הממשלתית לתיירות (החמ"ת) ומועצה אזורית עמק הירדן. הפארק פתוח למטיילים ללא עלות.

ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל ויו"ר הקרן לשמירה על שטחים פתוחים: "הקרן ממשיכה להשקיע משאבים רבים בטיפוח, שיקום והנגשה של אתרי טבע ומרחביה הפתוחים של ארצנו. אני מברך על השלמת הפרויקט, שהוא בשורה חשובה לתושבי הצפון ולמטיילים. החזרנו לציבור פיסת טבע והיסטוריה שהייתה מוזנחת שנים רבות."

עידן גרינבאום, ראש מועצה אזורית עמק הירדן: "שיקום 'ביצות כנרת' מאפשר בית גידול חשוב למגוון מיני צמחים ובעלי חיים. שביל ישראל עובר סמוך לביצות, ומצעידה לאורכו אפשר להתרשם מהנוף וליהנות מצילם של העצים ב'חורשת האקליפטוס' המפורסמת, שעליה כתבה נעמי שמר. הביצות מספרות את ההיסטוריה האיתנה של אזור שהיה קשה לחיים ולפרנסה, ושל חלוצים שהתעקשו להקים יישובים ולהיאחז בקרקע למרות הכול. 'ביצות כנרת' אינן רק שטח גאוגרפי אלא סיפור על מפגש בין האדם לטבע, ניסיונות התיישבות, ציונות, חקלאות וחזון, וגם על כוחו של הטבע. אנו מזמינים את הציבור הרחב לטייל באזור, וכמובן לשמור על הסביבה והניקיון."

צביקה סלוצקי, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים כינרת: "פרויקט 'ביצות כנרת' נותן מענה לצרכים אקולוגיים ותיירותיים כאחד תוך איזון נכון ביניהם. הוא תורם למגוון הביולוגי ושומר על בית גידול לח טבעי קדום וייחודי, ובד בבד משמש מוקד טיילות חווייתי בחיק הטבע. אופיו החינוכי של הפארק עומד בקנה אחד עם חזון רשות ניקוז ונחלים כינרת להפוך את הציבור הרחב לשותף פעיל בתהליכי שיקום מקורות המים ובשמירה עליהם בטווח הארוך באמצעות קורסים אקולוגיים לכל הגילים והמגזרים, תוכניות לימודיות עם בתי ספר ועוד."

פארק ביצות כנרת. מבנה ייעודי לתצפית על עופות וחיות המים. צילום רחפן: אבי אריש, לרשות ניקוז ונחלים כינרת

'ביצות כנרת', סדרת בריכות ביצתיות המשתרעת לאורך 750 מטרים מצפון לדרום וברוחב 160 מטרים, ממוקמות בין האתר הארכיאולוגי תל בית ירח לבין בית המוטור, מבנה היסטורי משוחזר ומשוקם של קיבוץ כנרת שהוקם בשנת 1910, ובו הותקנו משאבות מים לשאיבת מי הירדן להשקיית השדות. לצד המבנה, באר עמוקה.

התוואי הקדום של הירדן עבר ממוצאו הדרומי בכינרת ויצר מרחב של ביצות לחות ובעייתיות. קבוצת כנרת הראשונה הוקמה בשנת 1913 על ידי אנשי העלייה השנייה, שעברה למיקומה הנוכחי בשנת 1929 (לפני הקמת המדינה שימש בסיס לפלוגות השדה ולפלמ"ח). חברי הקבוצה שבאותו זמן התגוררו עדיין בחווה החקלאית 'חצר כינרת', החליטו לייבש את הביצה, למגר את הקדחת ולהפוך את השטח לאדמה חקלאית. הם ניסו לנקז את מי הביצה עם צינורות, בטכנולוגיה מתקדמת יחסית לימי ראשית המדינה (שבחלקה הקיבוץ משתמש עד היום) ואף לשתול עצי אקליפטוס כדי לייבשן, אך ללא הצלחה.

בשנות ה־40 הכשירו חברי קבוצת כנרת את הביצות הלחות לבריכות דגים, והפעילו אותן עשרות שנים עד להוצאתן מפעילות עקב יבוא מסיבי של דגים וקריסת ענף המדגה בארץ.

בריכות הדגים שננטשו היו מפגע בטיחותי, סביבתי, תברואתי ואקולוגי במרחב, ולכן הוחלט לשקם את אזור הביצות ההיסטורי ולהקים פארק אקולוגי תיירותי וחינוכי מונגש לציבור הרחב בפרויקט 'ביצות כנרת', בביצוע רשות ניקוז ונחלים כינרת, אשר הושלם בתום חמש שנות עבודה של ביצוע ואיגום תקציבים.

פרויקט שיקום 'ביצות כנרת', בהובלת מהנדס רשות ניקוז ונחלים כינרת, אושרי ילוז, ובתכנון ליגמ פרויקטים סביבתיים, כלל עבודות לשיקום אקולוגי של הביצות, בכלל זה טיפול בצורת גופי המים על ידי צמצום הגופים והשבתם למופע טבעי, מגוון ומפותל, טיפול באיכות המים על ידי מניעת כניסת מזהמים ותכנון המאפשר תהליך טיהור טבעי של המים, שיקום צומח גדות ויצירה מחדש של בתי גידול אופייניים למערכת מימית מסוג זה.

לטובת הקמת הפארק האקולוגי והנגשתו לציבור, בוצעו עבודות לפיתוח מערך שבילים פנימיים להולכי רגל ושבילים חיצוניים משולבים להולכי רגל ואופניים, הקמת חניונים מרוחקים יחסית מהפארק כדי לא לפגוע במרקם האקולוגי, נקודות צפרות, מבני מצפורים, אזורי פיקניק, פינות ישיבה ועוד.

פותח גם מסלול לימודי־חוויתי לטובת תלמידי בתי ספר ומבקרים בכלל, הכולל שילוט ופעילויות לימודיות לחשיפת תהליכי השימור והשיקום וחשיבותם של בתי הגידול הלחים. את אזור הבריכות המשוקמות חוצה "שביל ישראל".

איך מגיעים?

כביש 90 מקיף את הכינרת ממערב. בצומת צמח פונים צפונה (לעבר טבריה), אחרי הקיבוצים דגניה א' ו־ב'. משמאל כניסה לקבוצת כנרת ומימין חורשת איקליפטוסים גדולה. אפשר לראות את בית המוטור. עוצרים ליד המחסום ומתחילים ללכת לבריכות המשוקמות (אפשר להיעזר בסימון שביל ישראל).

אפשר לרשום בווייז: חורשת האקליפטוס של נעמי שמר. שם מחנים את הרכב וחוצים את חורשת האקליפטוס על פי סימון שבילים של שביל ישראל עד לביצה.

הכניסה ללא תשלום.

פארק ביצות כנרת. צילום רחפן: אבי אריש, לרשות ניקוז ונחלים כינרת