איך הטכנולוגיה משנה אותנו, לטוב ולרע

הטלפון רוטט, אולי מגיעה הודעה, ותוך רגע אנחנו עמוק בתוך רצף של אפליקציות שלא התכוונו לפתוח. הטכנולוגיה נועדה לפשט את החיים, אך למעשה רבים מרגישים מוצפים יותר מתמיד. ממוחנו ועד הערים שבהן אנו חיים - הכול עובר שינוי מואץ.

המוח לא בנוי לעשרות התראות ביום

אדם ממוצע מקבל 80 עד 100 התראות ביום. כל צליל קוטע את הריכוז ומעמיס הורמוני לחץ על הגוף, כאילו מדובר במצב חירום. מחקר מאוניברסיטת קליפורניה מצא, כי נדרשות כ־23 דקות כדי לשוב לריכוז מלא אחרי הפרעה אחת. כשזה קורה עשרות פעמים ביום, אנו חיים במצב מתמיד של "קשב חלקי".

תחושת היעילות של מולטי־טסקינג (ביצוע של כמה פעילויות בו־זמנית) מתבררת כאשליה. מחקר של אוניברסיטת סטנפורד הראה, כי אנשים המבצעים משימות מרובות בו־בזמן סובלים מצפיפות נמוכה יותר באזורים במוח האחראים על השליטה הקוגניטיבית והרגשית. למעשה, המוח לא מבצע כמה פעולות בו־בזמן אלא עובר ביניהן במהירות, מה שגורם ל־50% יותר טעויות ולעיכוב של עד 25% בהשלמת משימות.

העבודה מרחוק שינתה את פני הערים

על פי נתוני Gallup מ־2024, 47% מהעובדים במשרה מלאה עובדים לפחות חלקית מהבית. שינוי זה פגע בערך הנדל"ן המסחרי והוריד את תנועת העובדים במרכזי הערים ב־30 עד 50 אחוזים בהשוואה לטרום 2020. התוצאה: עסקים קטנים, מערכות תחבורה ותקציבי רשויות מקומיות עומדים בפני שינויי עומק.

מחוללי תמונות מבוססי AI מייצרים בתוך שניות איורים וגרפיקות, אך בדרך כלל מתבססים על יצירות קיימות שהועתקו מהרשת ללא רשות. תביעות משפטיות, כגון זו של גטי (Getty Images) נגד מפתחת מודל בינה מלאכותית סטביליטי AI (Stability AI), מנסות להכריע אם מדובר בגניבה או ביצירה מחודשת. חלק מהחברות, כגון Adobe Firefly, מנסות לאמץ מודל מוסדר המבוסס על תוכן ברישיון, אך רוב השוק עדיין אפור מבחינה משפטית.

חברת גטי הגישה תביעה נגד סטביליטי, מפתחת מודל התמונות סטייבל דיפיוז'ן (Stable Diffusion), בטענה כי השתמשה במיליוני תמונות מהמאגר שלה ללא רישיון לצורכי אימון בינה מלאכותית. לטענת גטי, מדובר בהפרה של זכויות יוצרים וסימני מים, הפוגעת ישירות בשוק התמונות ברישיון. לעומתה סטביליטי טוענת, כי מדובר ב"שימוש הוגן" משום שהמודל לא שומר את התמונות אלא לומד מהן דפוסים מתמטיים. ההליך המשפטי עשוי ליצור תקדים עולמי לגבי השאלה אם ואיך מותר להשתמש בחומרים מוגנים לאימון מערכות בינה מלאכותית.

שליטה קולית מפשטת את הממשקים

היכולת לתת פקודות קוליות טבעיות מחליפה תפריטים מורכבים. רכבי מרצדס למשל מגיבים למשפט פשוט כגון "קר לי" במקום לדרוש ניווט בהגדרות. ממשקי קול מקלים במיוחד על אנשים עם מגבלות תנועה או ראייה, ומאפשרים טכנולוגיה המתאימה את עצמה לשפה האנושית במקום להיפך.

מחקר של מיקרוסופט מצא, כי טווח הקשב הממוצע ירד מ־12 שניות בשנת 2000 ל־8 שניות כיום - פחות מדג זהב. חשיפה מתמדת לתוכן מהיר מחלישה את היכולת להתרכז לאורך זמן ומעודדת הרגלי צריכה המבוססים על תגמולים משתנים, בדומה להתמכרות להימורים.

עגלות קנייה חכמות עוקבות אחרי הצרכנים

רשתות קמעונאות משקיעות בעגלות קנייה עם מסכים, סורקים ותשלום אוטומטי. הן חוסכות תורים ללקוח, אך אוספות מידע מפורט על התנהגות הצרכנים: אילו מוצרים נבדקו, כמה זמן שהו במעבר ואילו דפוסי רכישה חוזרים על עצמם. בעבור החנויות מדובר בכלי מתקדם לניהול נתונים ולבנייה מחדש של חוויית הקנייה.

האם הטכנולוגיה המודרנית מזיקה יותר מאשר עוזרת? זו שאלה שמעסיקה לא רק חוקרים אלא גם ממשלות, חברות וצרכנים. מצד אחד, טכנולוגיה מודרנית משפרת את איכות החיים: היא מייעלת עבודה, מצילה חיים ברפואה, מאפשרת תקשורת מיידית ומקדמת חדשנות בתעשייה ובמדע. מצד שני, היא יוצרת עומס קוגניטיבי, מגבירה תלות והתמכרות למסכים, מערערת פרטיות ומביאה לאי־שוויון בין מי שיש להם גישה לכלים מתקדמים לבין מי שנותרו מאחור.

במילים אחרות, הטכנולוגיה עצמה אינה "טובה" או "רעה". השפעתה נקבעת לפי הדרך שבה אנו משתמשים בה והמסגרות החוקיות, החברתיות והאתיות שמכוונות את השימוש הזה.

לפרטים נוספים